אמא בדכאון

שלום, האמת היא שזה נושא סבוך מדי בשביל להעלות אותו באינטרנט, אבל בכל זאת-אשמח לאיזו עצה טובה: אמי היא אשה בת 50 ולפני כשנתיים התגרשה מאבי מרצונה (הוא לא רצה). לאחר האופוריה שלוותה ביציאה אל החופש לאחר 26 שנות נישואים מאוד קשות וכואבות שהותירו צלקות בכל בני המשפחה, הגיע דכאון גדול. אמי שהאשימה את אבי בכך שהיו מבודדים מן העולם כשהיו נשואים, ניתקה בעצמה קשר עם כל החברות בטענה שהן לא מסתכלות עליה בעין יפה כי היא אשה גרושה (שזה קשקוש בלבוש, אם יורשה לי להוסיף). אין לה גם קשר עם המשפחה בגלל סכסוכים שונים ומשונים. אמי היא אשה עובדת, אך פרט לכך היא לא עושה כלום חוץ מלשכב על הספה או במיטה-ולישון. היא גם מנסה לעשות משהו שאינו מתקבל על הדעת-לחזור לאבי אחרי כל השנים המסויטות איתו(!), למרות שכבר יש לו קשר רציני עם מישהי אחרת. לפני שמישהו מציע טיפול פסיכיאטרי, אוסיף שאמי מטופלת כבר שנים ב"פריזמה", אבל הבדידות מצליחה להביס גם את הגלולה. לאחרונה היא התחילה להגיד "עדיף למות" וכל מיני כאלה בסגנון, מה שמאוד מפחיד אותי ואת אחותי, כיוון שיש היסטוריה של דכאון במשפחה. אני ואחותי סטודנטיות עסוקות מאוד ולא נמצאות הרבה בבית. חיפשנו לה עזרה פסיכולוגית, אך היא לא מעוניינת אפילו לנסות כי היא לא חושבת שזה יעזור לה. היא גם תוקפת אותנו בכל פעם שאנחנו מנסות לעזור. מה עושים? אני דואגת לאמא שלי מאוד ורוצה שתחיה את חייה. תודה.

שלום שלוליתית, ליבי נחמץ כל פעם כשאני נאלץ לדחות פניות של בני משפחה המנסים להפנות אליי את יקיריהם שאינם מעוניינים בטיפול, קל וחומר כשהם סובלים כל כך. בלי שהמטופל יפנה בעצמו, מתוך מוטיבציה שלו, אין לטיפול ערך רב וברוב המקרים הוא כלל לא בציע. הנטייה לתלות את כל האשם בסיטואציה חיצונית (כגון הנישואין של אמך) היא נטייה טבעית מאוד, אך כשעשתה זאת ו"השתחררה" מהנישואין גילתה שהיא אינה יכולה להשתחרר מהקונפליקטים הפנימיים שלה. אנחנו רואים זאת לעתים קרובות סביב ניתוחים פלסטיים כאשר בחורה ממקדת את כל כאבה באיזה פגם גופני קטן ואחרי הניתוח מתחיל דיכאון גדול, כי חוסר שביעות הרצון מהפגם הקטן היה רק קצה הקרחון. עם זאת, במקרה של אמך יש לדעתי קצה של חוט והוא הפסיכיאטר שרשם לה את הפריזמה. במילים אחרות, זו "חצי צרה" שאמך כבר הייתה מוכנה לקבל טיפול תרופתי ולדעתי יש להשתמש באפיק הזה כמנוף. נסו ללכת עם אמא לפסיכיאטר (או לרופא המשפחה) שנתן לה את הפריזמה ולומר שהתוצאות אינן משביעות רצון. סביר להניח שאמך, עם כל התנגדותה לטיפול, יצרה כנראה קשר קטן ומיוחד עם מי שהצליח לשכנע אותה לקחת את הפריזמה. אל איומי ההתאבדות לא הייתי מתייחס ברצינות במקרה הזה. הם נשמעים דמונסטרטיביים לחלוטין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com