דימוי עצמי שלילי - המשך למחסום פסיכולוגי

ד"ר רובינשטיין, תודה רבה! אני נרשמת בימים אלו להתנדבות בארגון על"ם כי אני מרגישה צורך עז לעזור, להיות אוזן קשבת לבני נוער. השאלה האם צורך זה נובע ממניעים אלטרואיסטים לגמרי או שאני פשוט מחפשת לרפא את "הפצעים" שנפתחו עקב החיטוט העצמי המוגזם ולכן אין זאת עבודת התנדבות טהורה ויותר מזאת האפקט האישי שלה על עצמי יהיה מקומי וזמני... באמת ובתמים יש לי צורך לתת מעצמי ולנתב את כל הידע והחוויות שעברתי והעברתי בהן את עצמי לעזרה למחפשי זהות מבולבלים.... השאלה האם הסיבות הן נכונות? לפי מה שכתבת כל ההתעסקות בעצמי מקשה עליי להתפתח... אני יודעת שאני יותר מדי נוקשה עם עצמי והערכה העצמית שלי שואפת לאפס... אני יותר מדי מודעת לבעיות האלו אצלי, ולגבי עזרה לאחרים תמיד הייתי חכמה... איך אני עוזרת לעצמי (רק דרך אחרים או שיש עוד דרך)? אני רואה את עצמי רק ביחס לאחרים, אין לי שום דימוי עצמי חיובי.... והאמת שאני כבר לא צריכה את הפידבק של החברה כי הוא הפך חסר משמעות בשבילי - ככל שאני מעיקה יותר עם בעיותיי על הסביבה הקרובה שלי - כך אני שונאת את עצמי יותר... וכך הם גם נותנים לי פידבק חיובי הרבה יותר וגבוה הרבה יותר מהתפיסה שלי את עצמי, כך הפער העצום הזה כואב יותר... נמאס לי לרחם על עצמי ... אולי לעזור לאחרים יעזור לי - או שאני צריכה עזרה מקצועית (כל כך קשה להודות בזה - במיוחד מכיוון שאני ממשפחה רוסיה - ולהם קשה לדמיין שיש צורך במטפל לפתור בעיות שלא קיימות....)

שלום שמשיה, למרות הכול, בחרת בכינוי מעניין: גם הרבה שמש וגם משהו שמגן מפני השמש הזו, אולי משהו שמגן עלייך מפני האור... מה שמעורר אצלי את המחשבה שכדאי לבדוק מה מפחיד אותך באור הזה. הדיכאון הוא חוויה קשה ביותר של מצוקה אך גם אם הוא לא חביב, הוא מוכר. הרבה יותר "מסוכן" לצאת לשמש (מבחינה מטאפורית כמובן) ואולי להיכוות... אני חושב שהתנדבות היא דבר טוב בכל מקרה גם כהסחת דעת וגם כעזרה לזולת בצורה שלא מנתקת אותך מעצמך. בחשיבה מעמיקה לכל מעשה אלטרואיסטי יש היבטים אגואיסטיים ואין לך מה לייסר את עצמך על כך. עם כל זאת, את נשמעת בדיכאון מג'ורי והייתי ממליץ על טיפול שיחתי ותרופתי משולב. אם יש לך הרגשה שהטיפול בשיחות גרם לך לנבירה מזיקה בעצמך, פני לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com