דיכאון

שלום ד"ר גידי, אורנה. אורנה, פעמים רבות אנו לא יכולים לעצור בזמן. משהו בפנים נדחף ואז ההיגיון לא עובד, לא ההיגיון שלנו ובודאי לא של אלא הסובבים. יש לך יסוריי מצפון חזקים לגבי המשפחה, אך יחד עם זאת, טענת שהיית להם למשענת, כעת, הזמן שלהם להיות למשענת בשבילך. אני יודעת שזה קשה ומעגל הבלתי נסבל של יסוריי מצפון, פגיעה במשפחה ושוב ייסוריי מצפון הוא מעגל קשה לפריצה. יחד עם זאת , את נמצאת במצב מסויים שקשה לצאת ממנו ולא רואים תקווה או דלת לצאת ממנו.קטונתי לסתור את ד"ר גידי, אך הטיפול ההתנהגותי, לפעמעם כרוך במאמץ מצד המטופל ולכן יכול לעורר אצלו הרגשה שעוד טיפול נכשל. אורנה, אני עברתי בערך שישה אושבעה סוגים של תרופות נוגדי דיכאון וחרדה, ורק אחת התאימה לי. היה מאוד קשה בכל הניסיונות , אבל התרופה הזו שהתאימה, שיפרה את המצב באופן קיצוני: מצב רוח, חרדות, רגשי אשמה. ברור שכדי שזה יעלם לגמרי, צריך לנבור מה מקור צמיחתם, אך אחרי שתתחזקי תוכלי לעשות זאת. לגבי מה שאמרת, מה יגידו לך בטיפול , מה יחדשו לך: אולי יחדשו לך, למה התכנים הללו (מה שאת יודעת למה הדיכאון) , עולים ומציקים לך, ולמה עכשיו ועוד דברים. אך קודם היתי ממליצה (רק מניסיוני האישי,אין לי רקע רפואי) למצוא את התרופה מהקבוצה המתאימה לך. התרופה שאני לוקחת נקראת LUSTRAL , ואצלי אין תופעות לווי ממנה, לא בתחום המיני ולא ישנוניות וכו'...מה אתה חושב ד"ר?

שלום אליס, בהחלט לא הייתי ממליץ "לנבור" במקרים של דיכאון אקוטי, אך אני מצטרף להמלצה לצאת למסע של חיפוש אחר התרופה המתאימה, שהיא מאוד אינדיבידואלית לכל אחד ואחד. לעיתים קרובות במצבים כאלה הצלחת הטיפול התרופתי מהווה תנאי הכרחי לתחילתו של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, שאכן דורשת גיוס כוחות מצד המטופל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com