"לעשות הצגות"?

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

31/07/2006 | 18:50 | מאת: לאונורה

שלום, אני בשנות השלושים המאוחרות ומנסה להיכנס לקשר זוגי, שזו משימה קשה בשבילי. בכל זאת, אני מטופלת ויכולה להגיד שיותר מתמיד אני רוצה קשר ופחות אמביוולנטית. אבל פתאום אני מוצאת את עצמי במצב חדש. אם קודם הייתי יוצאת עם גברים ופוסלת נורא בקלות ואומרת הרבה "לא", ובהרבה מקרים הם הביעו צער על כך, כיום דווקא כשאני יותר רוצה ומשדרת שאני יותר רוצה, וגם רוצה להרגיש שהשני רוצה, אני מרגישה שפחות הולך לי. כאילו הגברים צריכים לשמוע "לא", או לפחות לא להרגיש את הרצון שלי, בשביל לשדר עניין. אני דווקא רוצה להיות הכי אמיתית, ואם אני מעוניינת - לשדר את זה, ומי שמתאים לו - יופי, ומי שלא - כנראה לא מתאים, עם כל הצער. אבל לאור כשלונותיי אני לא בטוחה שזו הדרך. אולי אני צריכה להתחיל לשחק משחקים ו"קשה להשגה"? אני שונאת את זה, אבל אולי אין ברירה? מצד שני, אם אעשה ככה וזה לא ילך, אחשוב שהבנאדם השני הרגיש דחוי ולכן לא רצה אותי ואצטער שכך נהגתי. כאילו הכי נכון שאתנהג כמו שטבעי לי (שזה לא לעשות הצגות), אבל זה פשוט לא הולך. אם פעם הייתי מאשימה את עצמי על זה שזה לא הולך ואת חוסר הרצון שלי, פתאום אני "מגלה" גם את הצד השני וזה די מדכא. אני חייבת להגיד שאולי בגלל שבעבר פחות הייתי מעוניינת, אז גם פחות לקחתי קשה כשלמישהו אחר זה לא התאים. זה די לא שינה לי, ואולי לא שמתי לב שבעצם דחו אותי הרבה יותר ממה שחשבתי. ובכל זאת אני נראית טוב מאוד ויש לי הרבה מה להציע וכאילו הייתי מצפה שזה ילך כבר יותר בקלות. מה אתה אומר? לאונורה

01/08/2006 | 09:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לאונורה, לאחרונה כתבתי ביקורת על ספרה של שרי ארגוב "למה גברים אוהבים ביצ'יות?" בהוצאת פוקוס, שאת תוכן העניינים שלו ופרק מתוכו תוכלי למצוא בקישור הבא: http://www.files.e-shop.co.il/focus/pdf/239-435.pdf הספר לא וולגארי כמו שאולי משתמע מהכותרת, כומובן שגם אסור לקחת אותו ברצינות רבה מדיי, אך הוא בהחלט מעניק תובנות לדינאמיקה של יחסים בין המינים. כולנו רוצים קשר שבו נוכל להיות אותנטיים עד הסוף, אך כמו כל דבר גם אותנטיות היא עניין של כמות ובעיקר של עיתוי. אנו חיים בחברה הישגית מאוד, שבה לעיתים מה שנראה קל להשגה נחשב אוטומאטית חסר ערך. לא הייתי מציע לך לעשות הצגות כל הזמן אך אולי לאמץ חלק מההמלצות שבספר בתחילת הקשר ולא להביע עניין רב מדיי (או בניסוח יותר רומנטי: לאפשר לצד השני להתגעגע אלייך :-) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה