מה ההבדל במהות? בתיאוריה שמובילה כל סוג של פסיכותר

פיסט? הרי פסיכיאטר יסיק מכל דיבור איזו פסיכוזה יש לבן אדם באישיות ופסיכולוג יכול להסיק מסקנות פחות קיצוניות . אולי לעשות פסיכואנליזה או משהו כזה. הרי יש מצבים שלא טופלו והם הוחמרו בלי שאף אחד היה יכול לעזור . הרי פסיכיאטר לא למד מה שלמד הפסיכולוג והפרשנות שלו היא אחרת . וזה קצת מסוכן... למה אין בבתי חולים פסיכיאטריים גם פסיכולוגים? הרי כל כך קל לאנשים סגורים למצוא את עצמם שם. דרך אגב, ד"ר למה אתה, אם אפשר לשאול?

שלום לך, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לומדים כולם את אותן תיאוריות שקשורות לפסיכותרפיה: עקרונות הגישה הפסיכואנאליטית, עקרונות הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי וגישות נוספות, מרכזיות פחות. בבתי-חולים פסיכיאטריים עובדים בעלי שלושת המקצועות הנ"ל ואין עדות לכך שפסיכיאטרים מחמירים באבחנה יותר מבעלי מקצועות אחרים. ההבדל הוא בכך שבמערכת האשפוז הפסיכיאטרי רק לפסיכיאטרים יש סמכות פורמאלית לקבל החלטות על אשפוז, שחרור, חופשות וכו'. ההחלטה על האשפוז מתקבלת לרוב אך ורק ע"י הפסיכיאטר ועל החופשות והשחרור ע"י הפסיכיאטר, לרוב תוך התייעצות עם הפסיכולוג ו/או העובד הסוציאלי ו/או אנשי הצוות הסיעודי שטיפלו בחולה. אני מחזיק בתואר "דוקטור לפילוסופיה" (Ph.D.) כמו כל מי שלמד לתואר שלישי באוניברסיטה, בניגוד לתואר "דוקטור לרפואה" (MD), בו מחזיקים כל הרופאים, לרבות הפסיכיאטרים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com