רגשות כלפי המטפלת

ד"ר רובינשטיין שלום רב, אני בת 37. נמצאת בטיפול כשנתיים. לפני טיפול זה הייתי בטיפול הרבה שנים. בטיפול הראשון הייתה תקופה שהייתי ממש מאוהבת במטפלת ונמשכתי אליה, למרות שגם הייתה לי המון ביקורת כלפיה. מתישהו ירדה המשיכה, אבל חשבתי עליה המון. לאחר הטיפול ההוא נשארו לי בעיקר כעסים כלפיה, על המון פשלות שעשתה. אני גם זוכרת דברים טובים, אבל הם פחות ברגש ויותר בראש. נראה לי שאת כל הרגשות הטובים העברתי למטפלת החדשה שלי, שגם כמעט לא מפשלת, ובכלל, אני מאוד מרוצה בטיפול הזה, שעונה בהרבה יותר על הצרכים שלי. מה שקורה עכשיו הוא שאני מאוד עסוקה במטפלת שלי. גם בה אני ממש מאוהבת ונמשכת אליה (למרות שזה קצת פחת). זה מדובר ביננו, אבל זה עדיין קיים. עכשיו היא בחופשה ואני כל הזמן חושבת עליה. איך אפשר לחיות ככה, כשכל הרגשות מופנים למטפלת? כאילו אני כל הזמן עסוקה בה ולא בי (למרות שברור שאיכשהו זה להיות עסוקה בי). מצד אחד זה מקשה עליי בחיים שלי (אולי אפילו מקשה עליי להתאהב במישהו/י אחר/ת) ומצד שני, נראה לי שבלעדיה החיים שלי בכלל יהיו שממה (למרות שאני אשה פעילה וכו'). תודה על תשובתך, לאונורה

שלום לאונורה, לא ברור לי מפנייתך האם המשיכה המינית כלפי שתי המטפלות היא מקרה פרטי של משיכה לבנות מינך או שזה קרה רק בטיפולים, כי לתופעה יש משמעות שונה בשני המקרים הללו. ברור, שאת התהיות שלך את צריכה לחלוק עם המטפלת עצמה, כפי שאת עושה, אך מעבר לכך, אני שואל את עצמי האם הטיפולים הממושכים והאינטנסיביים מבחינה רגשית אינם ממלאים איזה שהוא תחליף לחיים עצמם. יש יותר ויותר מחקרים (שנערכו אמנם ע"י מטפלים קוגניטיביים) המצביעים על כך שנבירה (rumination) מופרזת עלולה לגרום להנצחת הבעיות: http://www.giditherapy.com/mlamebp.html מקווה שלא סיבכתי אותך עוד יותר... בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אלמלא הייתי כל כך הרבה שנים בטיפול, בוודאי הייתי אומרת שכן - (אתה) סיבכת אותי יותר... המצב פשוט מסובך. תודה על הקישורים. עניין החיטוט העצמי בהחלט מדבר אליי ואני חושבת שזה לא לטובתי. קשה לי להמנע מזה, ובכל זאת אני מנסה יותר לעשות, חוץ מלדבר. גם המטפלת קצת יותר מנסה להתמקד במה אני עושה, מה קורה בחיים היומיומיים. מצד אחד אני באמת מרגישה שהטיפול ממלא לי צרכים רגשיים שלא מתמלאים בחיים והיה עדיף שיתמלאו בחיים עצמם (בעיקר מדובר על קשר זוגי), ומצד שני אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה בעיות שלא מאפשרות לי להיכנס לקשר זוגי ללא עזרת טיפול, אז אני די במילכוד. לגבי עניין המשיכה - אני נמשכת גם לגברים וגם לנשים (נדמה לי שיותר לגברים, ובכל אופן זה קורה לעתים די רחוקות, בשני המקרים). ברור לי שהמשיכה החזקה למטפלות בעבר ובהווה היא בגלל שהן המטפלות שלי. אם הייתי בטיפול אצל גבר בודאי הייתי נמשכת אליו. אם תוכל לכתוב לגבי המשמעות בעיניך (כתבת שיש משמעות שונה לעובדה שהמשיכה היא למטפלות כמטפלות או לנשים בכלל) - אשמח. בתודה, לאונורה