מפגש עם מטופלים אחרים

ד"ר רובינשטין שלום. אני נמצא בטיפול קרוב ל-4 שנים עם קשר טוב עם הפסיכולוג , אך יש דבר אחד שלעיתים מעיב עליי ומצליח לעורר בי מחשבות לא להגיע יותר וזה המפגש עם המטופלים בתחילת הפגישה ובסיומה.אני פוגש טיפוסים שונים ממני והדבר מעורר בי סלידה , אפילו מהפסיכולוג שהכל "שואו" אחד ואני סה"כ עוד חוליה בסבב המטופלים ואם חשבתי אי פעם שהוא מקדיש לי ולסיפורים שלי באישהו אופן מחשבה נוספת במהלך השבוע או בתם הפגישה ,כנראה שהדבר אינו כך.דברתי איתו על הנושא ולמרות שיש מרווח של 10 דקות בין מטופל אחד למשנהו אני בכל זאת נפגש עימם בכניסה לבית. בעבר הוא אמר לי שאני תמיד יכול להיכנס בזמן כי הוא אכן מסיים על פי לוח הזמנים שלו .האם תגובתי ברצון לא להגיע יותר למפגשים קיצונית? (אני מתייחס לסוגיה זו כבר פעם שנייה במסגרת הפורום ומודה על תשובותייך הכנות).

שלום גל, הייתי מבדיל בין הפנטזיה שלך להיות "הבן היחיד" של הפסיכולוג שלך, שהיא פנטזיה שכיחה, לגיטימית וטבעית (אך בכל זאת פנטזיה), ובין האחריות של הפסיכולוג לדאוג לקיום של מסגרת טיפולית נאותה, שאמורה לכלול חדר המתנה מוסתר או, לחילופין, מרווחי זמן גדולים יותר בין הפגישות. בנוסף, העובדה שאינך המטופל היחיד ואתה רואה את המטופלים האחרים אינה מעידה בהכרח על כך שהפסיכולוג אינו חושב עליך לפעמים בין הפגישות, אך מן הסתם הוא חושב גם על חלק ממטופליו האחרים. לדעתי, חשוב שתדבר עם הפסיכולוג על המשאלה שלך להיות מטופל יחיד, אך חשוב לא פחות שתעמוד על זכותך למסגרת טיפולית הולמת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com