טיפול
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
עברתי התעללות עד גיל 12. פניתי לטיפול פסיכולוגי לפני כחודש, כי נמאס לי מההשפעה של זה על החיים. הנושא עדיין לא עלה בטיפול כי עדיין אין לי אומץ ולא ממש ברור לי איך הטיפול מתנהל. האם אצטרך לדבר עם הפסיכולוג על הרגעים עצמם של המקרים ולפרט בדיוק איך הדברים קרו ומה עשו לי? האם הוא ישאל בעצמו לגבי מה שעשו לי פיסית או שאני אצטרך לתאר והוא רק יקשיב? הסיטואציה עצמה של לדבר על זה מפחידה אותי........ ומה אם הוא בעצמו יהיה נבוך מלדבר על זה?
שלום מירב, הפסיכולוג לא אמור להיות נבוך בעצמו מהחשיפה, שכל כך קשה לך ובצדק. טבעי ושכיח שזה לא הדבר הראשון שיעלה כבר בתחילת הטיפול. את יכולה להעלות בטיפול את כל מה שעולה ברוחך. יש מטפלים יותר מכוונים ויש מטפלים פחות מכוונים. את יכולה להשתמש גם באמצעים מחוץ לשעה הטיפולית, כמו לשטוח את הדברים הקשים לך במיוחד במכתב שתשאירי בידי המטפל לקריאה בין הפגישות או פנייה אליו במייל בין הפגישות, שבו תכתבי שאת הדברים הללו קשה לך לבטא פנים אל פנים ולכן את מעבירה לו אותם בכתב. הוא כבר יידע מה לעשות עם החומרים הרגישים הללו. ואם גם כל זה מאוד קשה לך, את יכולה להשתמש בפתרון שהוכיח את עצמו בפורום הזה, והוא להדפיס את הפנייה שלך לפורום ולהשאירה בידי המטפל לקריאה בין הפגישות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
לכתוב את הדברים זה באמת פיתרון פרקטי, בייחוד כשאני מאוד רוצה כבר להגיד אותם. מה שמפחיד זה אחר כך כשצריך לדבר על הדברים. האם ממש מדברים ומתארים את הדברים שנעשו כחלק המהטיפול?
מנהל פורום פסיכותרפיה
