טיפול

אני בטיפול בערך 4 חודשים....פניתי לטיפול אחרי אי יכולת להתסדר עם אובדן ובדידות... תוך כדי הטיפול הועלו כמה תכנים קשים מהילדות (אחרי לחץ וחיטוט של המטפל)...החשיפה הזאת מפחידה אותי נורא (אני אדם מאוד סגור) ואני כבר חושבת על הפסקת טיפול, גם בגלל שאני לא מרגישה שום שיפור..... מה דעתך?

שלום מיה, חיטוט עצמי (rumination) במסגרת טיפול פסיכולוגי אכן טומן בחובו פוטנציאל להחמרת המצב, כפי שעולה ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות (ראי מאמר קצר בנושא: http://www.giditherapy.com/avtava.html). זאת בעיקר כשהמטפל "לוחץ" לעשות זאת ואת מרגישה שזה לא טוב. אני מאמין שמטפל צריך לפגוש את המטופל במקום בו המטופל נמצא. ישנן בהחלט שיטות אחרות להקל על המצוקה ולהקנות לך כלים להתמודד עם אובדן ובדידות, אם בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי או בטיפול בשיטה אחרת. אני יודע ש"ברירת המחדל" בארץ היא גישה פסיכודינאמית, אך היא לא תמיד מחוייבת המציאות ובמצבים מסוימים מוטב להעדיף גישות אחרות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

תודה על תשובתך.. אז מה שאתה מציע זה לשתף את המטפלת שלי...או להתייעץ איתה לגבי שיטות אחרות. אני מרגישה יותר שזה חקירה, (כמו שאמרתי קודם אני מאוד סגורה עד שלפעמים אני קמה והולכת באמצע הטיפול...). המטפלת סבלנית...אבל לי אין יותר כח למרות שאני הולכת לשם מרצוני ומהצורך שלי להמשיך הלאה בחיים....תכנים קשים שהיא מוציאה ממני משבשים לי את השבוע וגורמים לי להתנג דיותר לטיפול... אשמח לשמוע את דעתך המפורטת....