חוסר עצמאות

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

23/06/2006 | 02:59 | מאת: מישהי

שלום לאחרונה התחלתי לעבוד במשרה מלאה (מזה פעם ראשונה). אני בת 25 וחיה עם הורי. תמיד חשבתי שברגע שיהיו לי אמצעים אעבור לגור לבד, אך עתה שאני יכולה להרשות לעצמי לממן שכר דירה אני לא רואה סיבה לעבור. אבל מה שמפריע לי זה שדווקא התגובה של אמא שלי שאמרתי לה בהפגניותיות שאני כן מתכוונת לעבור בשלב מסויים, היא ממש מזלזלת ברעיון הזה ואומרת לי שאין מה לעבור אם אין לי בן זוג לעבור איתו או סיבה באמת טובה לעבור (למשל לימודים במקום מרוחק וכ'..). היא נוקטת בגישה מאוד פרקטית בעצם אבל מפריע לי שהיא לא דוחפת אותי כן לצאת מהבית כי איפושהו נראה לי שזה "פוש" שאני צריכה. אני גם לא יודעת לנהוג וקצת נרתעת מהרעיון של נהיגה ברכב בעצמי.. איכשהו זה נראה לי קשור לחוסר עצמאות יותר כללית שלי. כלומר יש לי כסף, אבל אין לי עצמאות בתחושה הפנימית. אני לא יודעת בדיוק מה אני רוצה לעשות מתוך עצמי. זה קצת מפריע לי איך ניתן לפתור את הבלבול הפנימי הזה בנוגע להתנהלות עצמאית יותר?

23/06/2006 | 08:32 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהי, עצמאות היא לא דבר שנותנים, אלא דבר שלוקחים ואפילו נלחמים עליו: http://www.giditherapy.com/dpd.html כשהמלחמה הזו צריכה להיערך נגד ההורים שגידלו אותנו, וקשה מכך, נגד עצמנו או נגד הנטייה שקיימת בכל אחד מאיתנו להישאר ילד המחובק ע"י הורה (או בן זוג) דואג - הדבר הופך קשה שבעתיים, אבל המחיר בהחלט משתלם. המלצתי היא לפנות למטפל שיתמוך בך בשלב התפתחותי קשה זה ויציג בפנייך דמות של הורה אחר, המסוגל להרפות ולעמוד מאחורי הגוזל גם כשהוא פורש כנפיים ועף מן הקן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה