איך לעורר בו רצון לטיפול זאת כל הבעיה ואין פתרון

הרבה פורומים של תמיכה וסיוע בנושא,אך אין ממש עזרה מה לעשות,כולם שואלים איך? אך רק אדם שמתמודד עם זה יום יום ורואה מול עיניו אדם יקר נגמר ,מבין שאין כאן פתרון קל ואפילו לפסיכיאטרים ורופאים אין מענה ,הם ממש אובדי עצות,במקרה הטוב דוחפים תרופות,רופא שהבאתי בכוח לאחי דאג רק אם הוא חושב להתאבד אחי ענה לו שלא,והרופא אמר במקרה הזה אין מה לעשות והוא צריך לבד לפנות לטיפול ,הרופא לא יודע שהיום זה לא ,מחר מי יודע ?התסכול הבכי הצעקות העצבים שנמשכים מחמירים ,אחי בטוח שתפסה אותו מחלת השיגעון,הוא כבר לא בפוקוס ,אין עם מי לדבר ,הוא לא מאמין ברופאים ולא בכדורים ואני לא יכולה לאמר שאני כן,אבל בשבילו ניסיתי וככה בגלל שלפי החוק הוא לא מזיק לעצמו ולסביבה הוא לא מקבל טיפול בכוח ,וכן אני עומדת לצידו כל הזמן אך להיות שם בשקט זה גם להזין עוד את המחלה וזה לא טוב וככה יוצא שמה שיכריע זה הזמן לכאן או לכאן ואין בידי לעשות כלום ....

שלום הדר, אני מאוד מצטער לקרוא שוב ושוב על המצוקה הקשה שלך, אבל המצב הוא באמת כזה שאם רופא פסיכיאטר מעריך שאין סכנת התאבדות ממשית ואחיך אינו נמצא במצב פסיכוטי (כלומר, מנותק מהמציאות) - אין כל אפשרות לכפות אשפוז. אשפוז כפוי היא פרוצדורה קשה מאוד, הפוגעת קשות בחירויות הפרט, והחוק מאפשר זאת רק בשני המצבים שהזכרתי. אם את מוכנה להסתכן באי-נעימות המאוד גדולה שתיגרם לאחיך עקב אשפוז כפוי, את יכולה לפנות בעצמך לפסיכיאטר המחוזי, לתאר את המצב ובמידה ועל סמך התיאור הראשוני הוא ישתכנע שיש צורך בבדיקה פסיכיאטרית כפויה, הוא ידאג להבאתו של אחיך נגד רצונו לבדיקה בבי"ח פסיכיאטרי. לצערי, זה המצב - ואי אפשר לכפות טיפול שאינו אשפוז. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com