בעקבות ניתוח פלסטי למרות שהמנתח ידע על פחדי

ניכנסתי לבעיה נפשית, למרות שדיברו אלי משפחתי וכולם לצאת מזה משום מה לא יכולתי להקשיב, תמיד חייתי ברגשי אשם ובעבר ודווקא בתקופה זאת התחלתי להתחשבן על כל חיי על כל המשגים שעשיתי,הכנסתי את עצמי לפלונטר בחיים לא התנהגתי כך, תמיד בכל מצב מתח הייתי יוצאת מזה ודווקא בניתוח זה הכל יצא החוצה,חודשיים וחצי אני לא מפ]סיקה לחשוב למה זה קרה ויש לי רגשי אשם מדוע התנהגתי כך ומתביישת שלא יכולתי להפסיק בזמן או לגשת לעזרה בזמן,אח"כ התחלתי לפחד מכך שהדיכאון שלי אולי עשה לי נזק וכך נוצר מעגל קסמים השבוע התחלתי טיפולל אצל פסיכיאטר פרטי ,אני בוכה הרבה ועדיין מלאה ברגשי אשם ילדי ובעלי מתנהגים אלי בחוסר סבלנות ובריחוק ובכעס האם דיכאון של חודשיים יכול לגרום לנזק גופני,, לא מבינה למה ניכנסתי לשליליות וזה גומר עלי. האם אני אצא מזה? איך עלי להתנהג בלי לחשוב על מה שהיה ולהתחיל לחשוב חיובי ומתיהתרופות ישפיעו?

שלום אילנה, ניתוח פלסטי אכן עלול לעורר פוטנציאל דיכאוני קשה, בעיקר אם הציפיות ממנו אינן מציאותיות http://www.giditherapy.com/plastic.html . לצערנו, מנתחים פלסטיים אינם מיומנים מספיק לאבחן פוטנציאל כזה ועוד יותר מצער שבחלק גדול מהמקרים הרדיפה אחר רווח כלכלי מונעת מהמנתח לנקוט משנה זהירות מבחינת ההשלכות הפסיכולוגיות האפשריות של הניתוח. מתיאורייך עולה שאת נמצאת בדיכאון אקוטי וטוב עשית שפנית לפסיכיאטר. שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפויטי (שיחות) בהחלט נחשב שילוב מנצח. הטיפול התרופתי אמור להניב פירות לאחר 2-6 שבועות מתחילתו, אם כי לפעמים הניסיון הראשון לא מצליח ויש צורך להחליף את התרופה. לכן התאזרי בסבלנות. הואיל והנטייה הטבעית שלך היא לחיטוט עצמי (rumination), מומלץ בשלב זה שהטיפול יהיה פחות פרשני ויותר ישיר. טכניקות התנהגותיות וטכניקות קוגניטיביות בעיקר להסחת הדעת עשויות לעזור. כמו כן, הייתי ממליץ להיוועץ בפסיכיאטר בקשר לפגישה אחת או יותר עם בני משפחתך כדי להסביר להם את מצבך ולהגביר את סובלנותם כלפייך במצב הנוכחי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

התרופות שנתן לי זה רסיטל רוצה להגיע ל2 כדורים במשך השבוע+ ריספרדל 1מ"ג חצי כדור האם אלו מינונים גבוהים מאחר ולאחר 5 ימים מרגישה לא טוב אפילו יותר גרוע מלפני הטיפול.