ניסיון להארה!

חייבת עזרה במיידי!! במשפחה שלנו יש הרבה חום ואהבה והקשר בין כולם היה (לפחות..) מצוין. שאלתי היא כזו - אני נוטה להעיר ולהגיד דברים בפנים של בן הזוג של אחיי או לאחיי בנפרד שלעיתים ישירים מדי(לגבי אישה שלא מנקה..לא מכינה אוכל..לא מתייחסת בהערכה) ומרגישה שעליי "לנער" אותם כך שלא יסבלו כפי שנראה לי שקורה היום.קשה לי לראות דברים שלא מסתדרים לי ולא צודקעם או נכונים.אני אוהבת את אחים שלי מאוד ודואגת להם ומגלה כי בני הזוג שלהם לא אכפתיים מנצלים את טוב ליבם ולא מתייחסים כראוי.אני מבינה שאין להתערב בזוגיות אבל איך לעזאזל ניתן לארות ניצול מבלי להעיר את תשומת הלב או "לעקוץ" את בן הזוג אולי הוא יתאפס. לא מצליחה לעכל זאת ומאוד דואגת שבזוגיות שלי דברים לא יעברו לסדר יום כי אחרת יש הרגלים שקשה לשנות. יש הרבה סכסוכים לאחרונה בין כולם - אבא אמא לא מדברים 2 אחים שבקושי בקשר בגלל סכסוך כספי ובכלל התחושה היא שהקשר "בולעני" מדי...ואז כל אחד נפגע בשל האחר לוקח ללב..מעין החלפת תפקידים מוזרה כזו שתמיד היתה נראית לי נורמלית כי זה אחים הדם שלך....ואתה רוצה שיהיה להם הכי טוב..ובסוף אתה מגלה שכולם "על הפנים" כלכלית..נפשית... ובקיצור,מצב שאין לי שליטה עליו וכנראה הוא כ"כ השפיע עליי וכך אולי אני הורסת לי את חיי ואת הזוגיות שלי. אני מנסה להבין ולראות פן אחר למצב הכיצד ניתן להתעלם ממצבם הזוגי של האחים שלי ולנסות להתמקד בחיי?? הרי זה כ"כ מושרש ובא מהלב עמוק פנימה האם עליי באמת לעשות זאת או שמא אלו הם החיים רצופי בעיות והתנהגותי "נורמלית" יש לציין שהדאגה להורים היא גם כזו...מאוד מתחשבת ומפנקת ואני מנסה לתת כמה שניתן על מנת לעורר טיפה שמחה משום שהוריי אינם בשיא כושרם וכן חיים בנפרד!! אני משתגעת מהרצון לעזור ולתת לבין העובדה שאולי אסור לי להתערב ובעצם כל אחד אחראי לדייסה שבישל? האם כך העולם צריך לנהוג? אח/אימא/אבא שהקריבו כ"כ למעני האם עליי לנהוג בהתאם או שאין זה נכון מה שאני מנסה לעשות??? חג שמח ותודה על העזרה!

שלום צביה, בהתפתחות תקינה של האישיות אדם אמור לפתח נפרדות (separation-individuation) תחילה מאימו, ובהמשך משני הוריו ומשאר בני המשפחה וגם מבני זוגו. נפרדות פסיכולוגית זו אין פירושה חוסר איכפתיות או אדישות למה שקורה לאחר, אלא תחושת גבולות בריאה המתבטאת בכיבוד זכות קיומו של הזולת לחיים משלו. במילים אחרות, את אמורה להבדיל בינך לבין האחר או להרגיש איפה את נגמרת והוא מתחיל. מעורבות-היתר שלך בחיי אחייך מעידה שמשהו לקוי בתהליך זה ומתיאורך לגבי המשפחה בכלל, ייתכן שעוד בני משפחה סובלים מליקויים דומים ואחד חי בתוך האחר (enmeshed family). למרות שזה נשמע אגואיסטי, דווקא אם תתפסי מרחק ותעבירי לאחייך מסר שאת תמיד שם בשבילם, ייטב לכל הצדדים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ממה נובעת מעורבות יתר? מאופי חטטני? מחוסר שלמות בחייך ולכן התעסקות באחר? מדאגנות יתר? מעניין אותי לדעת כי באמת התחושה שכולם מעורבים בהכל. אצלנו המשפחה מאוד פתוחה בשיחה אומרים הכל ושותפים להרבה דברים (בפועל כל אחד עושה מה בא לו...-לכן אני מנסה להבין אם זו הבעיה*) תמיד ליכוד ואיחוד ובכל בעיה כולם נרתמים האחד לשני מתנות אחד שלני תמיד ימי הולדת חגים תמיד ב"רעש" והמולה שמחה יתכן ומעודף הבעיות בבית יצרנו מעין בועה חזקה שאנחנו שותפים לה לאחרים (בני הזוג בעיקר) נראה שיש קנאה כלפי הקשר הזה כי אצלם זה לא קיים... חוינו בבית מחלה נפשית,גירושין,תאונה,מחלות,ניתוחים,מפלה כלכלית ועוד הרבה תסבוכות האם בגלל זה כולם רגישים אובר?.? במשפחות אחרות פשוט מקבלים הדברים בקבלהיותר מאשר אנו מקבלים ואולי בשל כך גבולות חדים יותר??