לא מצליחה

שלום ד"ר, אני רווקה בת 24 עובדת ולומדת. ואני מאוד מאוד רוצה לצאת מהבית. כל פעם שאני קרובה לסגור על חוזה שכירות, אמא שלי (שאיתה אני גרה) נכנסת למשבר. היא מתחילה לבכות ומבקשת ממני להשאר בבית. היא חולה ואני זאת שמטפלת בה. הבטחתי לה שאני אגור קרוב. היא לא מוכנה לשמוע. מה עושים? אני מרגישה במילכוד? אני לא מצליחה לצאת מהבית. אני מתחילה להתייאש. תודה קרן

קרן יקירתי, הבעיה הרבה יותר נפוצה ממה שאת, אולי, חושבת. קודם כל, מגיעות לך ברכות על כך שהחלטת לעשות את הצעד. בדיוק אתמול והיום עניתי כאן לפניות רבות, שבהן הייתי צריך "לשכנע" את הפונות ליזום צעד כזה. לפחות אצלך זה על סדר היום. אימך מפעילה עלייך סחיטה רגשית. אני גם בכלל לא בטוח שהכרחי לחפש מגורים קרובים אליה פיזית, כי איך שהוא אני חש שהיא כבר תמצא את הדרך לבקר אותך או להזעיק אותך לעיתים קרובות מדיי. אני מרגיש שאת זקוקה לתמיכה מקצועית רבה, שתהווה משקל-נגד לאמך, ותטפל ברגשי האשמה שיש לך סביב עזיבת הבית ויציאתך לעצמאות. החיים בנפרד מאמך מהווים תנאי הכרחי לבריאותך הנפשית, להתפתחותך ולגדילתך. האמיני לי שאמך מצידה תלמד לחיות טוב מאוד גם כשתהיי רחוקה ממנה פיזית ותשמרי איתה על קשר, אם כי היא ללא ספק תדאג לגרום לך לרגשי אשמה שבהם יש לטפל במסגרת טיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ד"ר, תודה על העידוד. אני מטופלת לשעבר. הייתי בטיפול פסיכולוגי קצת יותר משנה. באחת הפעמים שהייתי ממש קרובה לחתום על חוזה ואמא שלי הפעילה את המניפולציה הרגילה, המטפלת שלי אמרה בשלוות נפש "ידעתי שזה לא יצליח. זה הולך להיות הרבה יותר קשה ממה שאת חושבת..." הייאוש נפל עלי והייתי עצובה תקופה. את המטפלת עזבתי, הרגשתי שהיא מחלישה אותי מאוד. אני חושבת שחיפשתי מישהו שיהיה בצד שלי. תודה קרן