האם להתפשר?

לפני כשבוע עזבתי את עבודתי מכיוון שהיו חילופי מנהלים. אני שהועסקתי על ידי הבוס הקודם והייתי חלק מההנהלה - שובצתי חזרה במסגרת המכירות ונאמר לי שתפקידי הביקורת והנהלים שעסקתי בהם שייכים כעת לסניף המרכזי. למרות שהותר לי (אחרי דין ודברים ארוך ומתיש) להמשיך לקבל את אותה משכורת ולא משכורת התחלתית כפי שרצו לתת לי - עצם הירידה חזרה ייאשה אותי. תוך כדי התהליך הועבר אליי מידע בנוגע לחברה בינלאומית שמחפשת עובדים. העבודה הומלצה בפניי ושלחתי קורות חיים. קיבלתי מהם טלפון והבחורה שהזמינה אותי לראיון סיפרה לי פרטים על החברה ואמרה :כן ואנחנו צריכים מזכירות. האמת - נאלמתי דום. אמרתי לה: אבל תסתכלי על קורות החיים שלי הייתי בתפקיד ניהולי (הייתי גם ממלאת המקום של מנהלת המשרד בהעדרה). אחותי חושבת שאני מגזימה. היא אמרה לי שגם היא התחילה בחברת הביטוח בה עבדה כפקידה מן המניין. הבעיה היא שאני לא התחלתי במעגל העבודה אתמול. הייתי אחראית ביקורת יחידה על עבודתם של 12 איש עם אחריות אישית למיליוני ש"ח. איך אוכל עכשיו לקבוע פגישות, לענות לטלפונים ולהכין קפה? אני לא יכולה לחשוב על זה אפילו. מאחר שאין לי כרגע עול פרנסה (אני רווקה שגרה אצל ההורים) אני חושבת שאין צורך להתפשר כל כך, אחרי הכל גם אם אשב בבית בחודש הקרוב אף אחד לא ייפגע מזה. משפחתי חושבת אחרת. מה אעשה? נ.ב - אני הולכת לריאיון אבל בלב כבד עם הרבה חששות. אני יודעת שאני צריכה לחשוב חיובי אבל זה לא מסתדר לי.

שלום יעל, לפעמים, כשפונים למומחה עם בעיה מסוימת, הוא רואה בעיה במקום אחר ואני חושש שזה המקרה גם כאן. את מציינת בסוגריים וכדרך אגב שאת רווקה, גרה אצל ההורים ואין עלייך עול פרנסה ומההיסטוריה התעסוקתית שתיארת אני מבין שאת כבר לא ממש ילדה. לדעתי, בעיית הסטטוס בעבודה, ככל שהיא מטרידה אותך עכשיו, היא מישנית לבעיית התלות שלך בהורייך. שימי לב שגם בבעיה שבגללה פנית הקונפליקט הוא בעצם לא רק בין רמות תפקיד שונות בעבודה אלא בין מה שהורייך רוצים עבורים ובין מה שאת רוצה עבור עצמך. המלצתי היא לפתור, קודם כל, את בעיית התלות בהורייך, לקחת כל עבודה כדי להתפרנס, לעזוב את בית ההורים ולחיות כאדם נפרד ורק אחר-כך לטפל בבעיה התעסוקתית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

האמת, קראתי את אחת מתשובותיך הקודמות וראיתי כיצד אתה מתייחס לתלות הורית. אצלי הדבר קצת שונה. אני בת 26 - לא ילדה, נכון - אולם אני דתייה. אצלנו לגור מחוץ לבית לפני נישואין הוא עניין לא פשוט אשר לא רואים אותו בעין יפה במיוחד לאישה. אני רואה בכך רק יתרון שהגעתי לאן שהגעתי בגילי ובזכות הכשרונות שלי. אין לי רצון לקחת כל עבודה רק כדי "לעבוד". כי סופן של עבודות כאלה הוא בכי רע וזה אינו הגון כלפי המעסיק. אתה לא חושב? שלא כמו הוריי ואחיותיי שהם בעלי משפחות אני יכולה להקדיש זמן לחשוב על שינוי כיוון, לימודים, וכו'. זו היתה כוונתי - לא פרנסה מההורים ותלות בהם. כבר שנים שאני לא תלויה כלכלית בהוריי ולא אחזור לתלות של ימי התיכון.