פרידה והתחושות לאחר מכן

שלום, אתחיל מהשאלה ואפרט בהמשך....נפרדתי מחבר שהייתי איתו כשלושה חודשים לפני כחודשיים. לא ברור לי למה אני עדיין חיה בתחושות של כעס, אכזבה, רצון להגיד לחבר לשעבר את כל הדברים שלא היה בסדר בהם(אף כי הם אינם הגורמים לפרידה) ואף תחושה של חוסר הוגנות??? ואפרט: נפרדתי מהחבר מרצוני החופשי לפני כחודשיים מאחר שהבנתי שאינו מתאים לי ואני כבר בת 30, הסיבות העיקריות לפרידה הן בעיקר דברים שקשורים בחוסר התאמה, באופי/באישיות ובצורת חיינו..(יש לציין שתחילת הקשר-החודש הראשון היה מאוד עוצמתי,כפי שלא חויתי כבר הרבה זמן).. ובכל זאת אני ממשיכה בליבי(כי ניתקתי את הקשר כמעט באופן מלא) לכעוס עליו על התנהגויות שלו שהיו בקשר בינינו(למשל קשריו עם אקסיות וכו') והרי כל הדברים האלה אינם הסיבות לפרידה ובכל זאת בכל רגע מתחשק לי להטיח בפניו שהוא התנהג לא כראוי, ולא כחבר אמיתי וכו וכו' ברור לי שאין לי כל רצון לחזור אליו , אבל אולי כל זה נובע מפרידה שהיתה חדה יחסית(למרות שאח"כ נסינו להפגש פעם פעמים ומבחינתי זה רק החמיר את תחושות הכעס שלי כלפיו). בקיצור, אני רוצה לדעת איך אני משחררת מעצמי את תחושות הכעס ואת הרצון להגיד לו את כל הדברים הנ"ל והרי זה לא יעזור ובטח יפתח פתחלכעס ואף מריבה מצידו. תודה

שלום גילי, את צודקת שבמישור המעשי אין טעם להטיח בפני החבר לשעבר האשמות ששייכות לקשר שהסתיים. עם זאת, הקשר בוודאי היה לא רק רע (אחרת לא היה קשר) ואחרי החודש הראשון הסוער, בוודאי התפתחו אצלך ציפיות כלפיו והוא איכזב. במילים אחרות, יש לך עדיין גם רגשות חיוביים כלפיו ועל כן, לדעתי, את מתאבלת על הקשר שהסתיים ומה שאת מרגישה במודע הוא כעס עצום על הבחור. אני מסכים איתך ששום דבר טוב לא ייצא מהבעת הכעס כלפיו, אך את בהחלט יכולה להפיק תועלת מעיבוד הפרידה הזו במסגרת ייעוץ, אפילו קצר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com