חרדה לא מובנת

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

18/03/2006 | 10:43 | מאת: אח

שלום רב לאחרונה עובר על אחותי הקטנה (בת 21) משהו רע ואני די חרד לגורלה.זה התחיל לפני כחודש שהיא נסעה באוטובוס והריחה רייח של דלק ומייד ביקשה מהנהג לרדת מהאוטובוס מרוב פחד ואף שכחה את תיקה. שבוע שעבר בעודה נוסעת ללימודים באוטובוס, היה ריח עז של דלק והורידו את כל הנוסעים מהאוטובוס.אחותי הגיעה הביתה כולה בבכי ורועדת בצורה בלתי ברורה. מאז היא מדמיינת לעצמה שכל הזמן היא מריחה ריחות לא נעימים ונתפסת להתקפי חרדה (רעד בגוף, בכי ועוד). מאז המקרה השני היא לא עוזבת את ההורים שלי ותמיד צמודה אליהם לכל מקום מחשש שמא יקרה לה משהו אם תשאר לבד. היא אוסרת על אמי לבשל כי מפחדת מהריח של הגז.בקיצור הפחד שלה הוא להשאר לבד. מבקש לדעת איך הורי צריכים להתנהג אלייה בחיי היום יום. האם הם צריכים לציית לבקשתה (לא להדליק גז בבית ולא לבשל) והאם הם צריכים להיות צמודים אליה בכל רגע כפי שהיא רוצה (קשה להם כי זה מונע מההורים לתפקד בשיגרת חייהם)היא צמודה אליהם לכל מקום שהם הולכים. בכל מקרה ניקבע לה תור לפסיכולוג אבל התור רק בסוף החודש.(האם היא צריכה פסיכולוג או פסיכיאטר?) ממה נובע כל זה? האם זה דבר שיעבור לה? אם כן אז האם זה יכול לחזור על עצמו בעתיד? חייב תשובתך... תודה

18/03/2006 | 13:09 | מאת: מנחם

מדובר כנראה בהתקף חרדה. היות וזו פעם ראשונה שזה קורה לה אפשר להסתפק כרגע בפסיכולוג. אם התופעה נמשכת ואף מחרייפה יש לשקול טיפול תרופתי ע"י פסיכיאטר זה לא נשמע הגיוני שבגלל פחד מריח הגז יפסיקו לבשל בבית ולכן נראה לי שצריך התערבות תרופתית. אציין רק שאינני רופא ותמתין גם לתשובת מנהל הפורום.

18/03/2006 | 17:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אח, לדעתי, שני האירועים רק שימשו "טריגר" להתפרצות פוטנציאל חרדתי שהיה קיים כל הזמן באופן רדום. לא מדובר בהתקף חרדה אלא בחרדה מוכללת (generalized anxiety) ובנסיגה כללית של האישיות להתנהגות תלותית, חרדתית וילדותית. כל היענות לבקשותיה של אחותך להישאר איתה כל הזמן רק תנציח את המצב ותחמיר אותו. לדעתי, טיפול התנהגותי ע"י חשיפה הדרגתית לגירוי המפחיד עשויה להועיל מאוד - למשל, שימוש בגז דווקא כשאחותך נמצאת לידו, באווירה תומכת, מרגיעה, אך תוך הצבת גבולות, הארכה הדרגתית אך עקבית של הזמן שבו אחותך נמצאת לבד וכו'. לשם כך על הוריך להיות עקביים וסמכותיים. אם זה לא יעזור בפני עצמו, ניתן להוסיף גם טיפול תרופתי, אך חכו לתור אצל הפסיכולוג לפני שאתם פונים לפסיכיאטר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה