טיפול פסיכולוגי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
דר' גידי שלום רב, קראתי את כתבתך בנוגע לבחירת בני הזוג שלנו שהתפרסם ב8/8/02. אני בחורה כבת 30, מטופלת כבר 3 שנים אצל עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול אישי. (אליה פניתי דרך העיריה שבמקום מגורי). הבעיה שלי היתה או עודנה חוסר בטחון / הערכה עצמית ואני בהחלט מזדהה עם נושא הבחירות שלנו בבני הזוג. אני מושכת אלי כמגנט דווקא את אלה שלא יכולים לתת לי את הבטחון בקשר. השאלה שלי היא האם הציפייה שלי גבוהה מדי - בכך שהיום במבט לאחור אני שואלת את עצמי - האם אחרי 3 שנות טייפול לא הייתי אמורה להרגיש שווה יותר גם מול בני המין שני. (בני זוג). היא עזרה לי מאוד בהרבה תחומים, והתקדמתי הרבה בזכות הטיפולים , אבל, אני לא מרגישה עדיין בטוחה בייחוד בתחום הזוגי. אולי , עדיין לא מרגישה שמגיע לי משהו טוב. האם טופלתי לדעתך כראוי?
שלום לך, ברור שלא יהיה זה אחראי, מקצועי והוגן לאבחן את מצבך דרך הרשת, בלי להכירך אישית, ובוודאי שלא את התקדמותך בטיפול. אני חושב שבאופן חלקי ענית לעצמך כשכתבת שנעזרת רבות בטיפול, אם כי לא באופן ישיר בנושא בחירת בן זוג. טיפול הוא תהליך שאמנם מציבים בתחילתו מטרות, אך לעיתים קרובות, התפוקה ממנו אינה עומדת ביחס ישר למטרות אלו ויכולה להתבטא במישורים אחרים. עם זאת, כדאי לשים לב לאיזה שהוא ניסוח שנראה לי בעייתי: את כותבת שאת לא מוצאת בן זוג שיכול להעניק לך ביטחון, ואני סבור שהביטחון צריך לבוא ממך. ייתכן שתהליך בניית הדימוי העצמי שלך וחיזוקו בטיפול לא הושלמו ואת מצפה שחיזוקים מבן הזוג ישלים זאת. לדעתי, זו לא הדרך וכדאי לך ללבן את הדברים יחד עם המטפלת שלך. בעיות בהערכה העצמית נוצרות החל משלב מוקדם בחיים ולאורך כל תקופת ההתפתחות שלנו ולמרות ששלוש שנים הן תקופה ארוכה, הרי שאם הישגת במהלכה שינויים, פירושו של דבר שהטיפול עוזר, גם אם כאמור אין לכך השלכה ישירה על הזוגיות שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין