למה קשה להתגבר על המום

שלום ד"ר, נולדתי עם מום שכתוצאה ממנו הפנים שלי מעוותות, עברתי לא מעט ניתוחים שחלקם הסבו לי יותר ייסורים מהקלה. גם לאחר הניתוחים הרבים המראה עדיין מעוות, אני מניח שהרבה פחות אבל עדיין מאוד מפריע. בדרך כלל אני מצליח ל"שרוד" בחברה הקשה הזו, שאינה יודעת לקבל ולהפנים אנשים "שונים", זה לא קל מאחר ותמיד הייתי מקור ללעג (או במקרים רבים). אני משתדל שלא לרחם על עצמי או להרגיש "שונה", למרות שבעצם אני כן שונה, מאחר ולא נתקלתי באף מקרה דומה לשלי, או לפחות בחומרת מצב כמו שלי. האמת שאין לי בכלל מושג איך הצלחתי לשרוד עד היום משום שלאורך שנים רציתי לשים קץ לחיי, אבל אפילו בהזדמנויות הכי קורצות, כמו בצבא - לא הצלחתי ללחוץ על ההדק, תרתי משמע. הבעיה היא שהעיוות הזה מפריע לי מאוד משום שהוא בפנים, והם כאמור כמו כרטיס ביקור (כשיש שרלטנים כאלו שאומרים שהפנים אומרות כך וכך על האדם ואישיותו, אני תוהה איך זה "עובד" לגבי - האם האישיות שלי מעוותת... יכול להיות שכן). זה מפריע לי בכל תחום בחיים, אם בתחום הרומנטי או בתחום העבודה - אני מאמין שפוסלים אותי בגלל המראה החיצוני - הן המין השני והן מקומות העבודה, למרות שאנשים רבים אומרים שזה לא נורא (אולי לא להם, רבים מתוכם מעוותים את פניהם כמו שלי תוך כדי שיחה וזה מעליב מאוד). על כל אופן, אני טיפוס די רגיש ועדין. וכל כמה זמן אני שוב מרגיש בקושי להתמודד עם המציאות הזו, כמו כן זה משפיע על הרבה תחומים שונים, כמו זוגיות, אינטימיות (אני לא אוהב שנוגעים בי, אני נוטה להידחה מאחרים, כאשר הם קרובים אלי), ועוד. אני לא יודע עם במצבי, 26, אני עוד יכול באמת לשפר משהו משום שיש אצלי הרגשה שהחיים תיכף נגמרים - למרות שזה לא כך. היות והתחושות הקשות האלו כל הזמן חוזרות, אני כבר לא משוכנע שניתן לעשות לגביהם משהו, ואני תוהה עם טיפול תרופתי באמת יהיה יעיל ויסיט אותי מנתיב ההרסני שאני נמצא בתוכו, מאחר שהוא רק מעניק מענה זמני ולא מתקן את המצב הקשה שאני שרוי בו.

הייתי מאוד מעוניינת ליצור איתך קשר באם תרצה כי אני מזדהה מאוד עם התחושות שלך (למרות שלי אין בעיה פיזיולוגית קונקרטית). אני ממש רדופה על ידי המראה שלה (וזה כנראה אך ורק בהסכלות שלי על עצמי שהיא רחוקה מאוד מלהיות המציאות). אבל זה מצמצם לי את החיים ומקשה עליי להתנהל בחיי היומיום. אם תהיה מעוניין שדלח לי הודעה.

שלום מויש, הנה, הצעה אחת כבר קיבלת... אינני ממעיט במשקל של פגם משמעותי בהופעה החיצונית, אם כי אני מכיר נכים במצב קשה מאוד, שהצליחו למצוא בת-זוג אפילו לאחר שנכותם נוצרה. כמובן, שהדבר דורש תעצומות נפש גדולות ויכולת פיצוי רבה כדי להציע לזולת מה שכנראה יש לך בכל זאת. נוגדי דיכאון עשויים בהחלט להקל על הרגשתך, אך המלצתי היא דווקא לחזור אל המרכז הרפואי בו נערכו הניתוחים שלך ולבקש שם תהליך שיקומי. יש פסיכולוגים שיקומיים שזו בדיוק ההתמחות שלהם, לעזור לאדם להסתגל לנכותו ולהתמודד עימה. לא סתם זו התמחות בפני עצמה כי לאנשים כמוך יש בעיות ייחודיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com