יחסי מטפל מטופל

ד"ר שלום, אני מטופלת כ 7 חודשים בעקבות דיכאון אצל מטפלת מאוד נחמדה אך בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני יוצאת מהטיפול מתוסכלת יותר ממה שנכנסתי ונתקפת בכי (לא משחרר, פניתי אליה עם הענין אך לא ממש קבלתי תשובה ) . הטיפול מאוד קשה לי אך אני נתפסת בשיני כדי שלא להתיאש ולנסות להצליח ואני מרגישה שהוא לא בטוח עוזר. מלכתחילה לא הרגשתי חפשיה (מתוחה ומובכת) לספר כל דבר אך אין לי שום אינדיקציה לדעת שזה לא היה קורה לי בטיפול אחר (יותר קל לי לדבר עם הסובבים אותי בחופשיות). איניני יודעת אם הקשר ביני למטפלת הוא טוב אני מאוד מעריכה אותה אך לא בטוחה שהיא מבינה אותי תמיד. חשבתי לנסות לפנות למטפל אחר כדי לבדוק אם יש הבדל אך רק המחשבה להתחיל טיפול מההתחלה מיאשת אותי לגמריי... מה עלי לעשות ואיך ניתן לדעת שהקשר מספיק טוב ולא הופך לבעיה בטיפול? תודה מראש

שלום עופרה, אני חושב שהתשובה נעוצה בכותרת שנתת לפנייתך, "יחסי מטפל מטופל", שאותם יש לעבד ולהבהיר אך ורק עם המטפל עצמו ולא עם גורמים חיצוניים. העובדה שהתגובות שאת מקבלת מאנשים אחרים שונות מהתגובה שאת מקבלת מהמטפלת אינה מפתיעה: הסיטואציה וחלוקת התפקידים שונים לחלוטין (לכן גם אינך מסתפקת בדעותיהם ופנית לטיפול, וטוב שכך). אחד האינדיקציות לקשר טוב ביחסי מטפל מטופל היא הרגשתו של המטופל שהוא מובן ע"י המטפל. הואיל ואת מצביעה על איזה שהוא קצר בעניין זה, תצטרכי להחליט בעצמך אם את מעוניינת לנסות מטפל אחר ולשלם את המחיר של חשיפה מחודשת או לא, אך זה עניין שצריך להיסגר בינך לבין עצמך ובינך לבין המטפלת. מעבר לכך, את מכניסה את עצמך ל-no win situation, מצב בו מה שתחליטי לא יהיה טוב: לא טוב לעזוב כי החשיפה בפני מטפל חדש קשה ולא טוב להישאר כי המטפלת לא מבינה. השאלה אם זה דפוס שמאפיין אותך בתחומים נוספים ופוגע באיכות חייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org