ילד עם רגל יחפה...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
כמה מילים ממכחולי... ילד ניגש ל"ארגז החול" שבקצה הגן העטוי ירק.. ילד קטן, נעול סנדל בלוי אחד ורגל יחפה שנייה... צעדיו מטביעים על החול טביעות-רגליים קטנטנות.. של רגל אחת קטנטנה... של סנדל אחד קטן... ילד ניגש ל"ארגז החול" שבקצה הגן העטוי ירק... עיני-השקד שלו נעוצות במגדל חול ענק, יפה, העטור כפתורי-צדפים.. יפה המגדל, גבוה ויציב... ובצדפיו מפזזות קרני-השמש... שלושה ילדים עומלים בהערמת מלוא החופן צדפים נוספים. ילד נוסף ממלא את דלי הפלסטיק הכחול מיים צוננים.. הילדים דנים בשאלה, היכן לשפוך את המיים?... בצידו הימני, השמאלי של המגדל? או למעלה בכיפת-המגדל החלקה? ילד ניגש ל"ארגז החול" שבקצה הגן העטוי ירק.. ילד קטן, נעול סנדל בלוי אחד ורגל יחפה שנייה... ילד ניגש לארגז החול, ובבעיטה ישירה - ממוטט את כל מגדל-החול מטה... ילד עוזב, את ארגז החול, ובורח.. מאחור, שומע את הילדים, פורצים בבכי.... על אובדן המגדל.. שכה עמלו על בנייתו.. ילד עוזב, את ארגז החול ובורח.. והוא לא בוכה, גם לא צוחק, הוא עצוב... לא פחות מהם... והילד הזה הוא כבר לא ילד. הוא מבוגר.. והוא ממשיך לבעוט... והילד הזה זאת אני..
הילד הזה יכול לבחור לא לבעוט במגדל החול. אז אני לא מרחם עליו בכלל. ואם הייתי אבא שלו, הייתי מעניש אותו. ילד צריך לדעת גבולות. הבן שלי היה חוטף אים היה מקלקל למשהו אחר. זה כאילו את מנסה לעורר רחמים על הילדים אבל גם עליו ואם היו מענשים אותך אז לא הית בועטת גם היום
ילד קטן מתכרבל בפיסת הדשא. כבר לילה. חשוך.. מרבית הילדים שכובים במיטותיהם העטויים סדיני דרדסים ופינוקיו, מחבקים דובי חום מרוט ומאזינים ל"סיפור" של אמא על שלגיה ושבעת הגמדים.... רוב הילדים בשעה הזו.. עוצמים את עיניהם בשקיעה לחלום מתוק ורגוע בשעה שאמא או אבא נושקים ברכות למצחו ויוצאים אט אט מהחדר... מותירים את הדלת פתוחה... רוב הילדים ישנים בבטחון, במיטתם הנעימה. אך הילד הקטן תכרבל בפיסת הדשא, כבר לילה. חשוך... והוא עדיין ער.... הוא רק בן 6 או 7 . הוא הדמות הצעירה ביותר בגן-הציבורי החשוך.... רק זוגות אוהבים מתהלכים שם חבוקים לאורו של פנס מתנדנד ברוח... רק איש עם כלב גדול שחור ממהר אל ביתו החמים לצפות ב"מבט" והילד מקופל מקור-הלילה, מתכרבל שם בדשא החד, המכאיב לעורו הענוג. אוחז בידו לא דובי אהוב, אלא אבן קטנה, שמצא רגע קודם ליד ראשו, והפריעה לו. מחבק את האבן הקרה ואט אט נרדם.... נרדם שם בגן הציבורי.... ולמה ברח הילד מביתו? ומדוע לא חזר אליו? ומדוע לא חיפשוהו הוריו ביודעם כי שם לן הוא את שנת הלילה? ומה הקשר של הדברים שנכתבו, לתגובה אליך, סמי? ומה הקשר של הדברים שנכתבו, אל השורות הקודמות של הילד שבעט במגדל החול? מה לדעתך הקשר? לילה טוב. מהילד הקטן.
גבריאלה?
מנהל פורום פסיכותרפיה
