האם המטפל מכיר אותי?

ד"ר רובינשטיין שלום, בדרך כלל אני בן אדם מאוד חזק (לפחות כלפי חוץ). יש בי משהו מאוד קשוח ואני מראה חולשות בחיי היום יום, לעיתים רחוקות מאוד. לפני שלושה חודשים התחלתי בטיפול פסיכולוגי. כמעט מהפגישה הראשונה, ברגע שאני נכנס לחדר הטיפולים, משהו בי מתפרק. בהתחלה ניסיתי להילחם בזה ודי מהר הפסקתי כי ראיתי שממילא אני לא מצליח. כבר אין לי בעיה עם גילוי הרגשות ועם הבכי בפגישות, אבל מטריד אותי שאני לא מביא את האדם שאני מחוץ לפגישות גם לטיפול ושבעצם הפסיכולוג מכיר רק את הצדדים החלשים שלי. מה דעתך?

גם אני!

שלום יואל, תודה על העלאת הסוגייה המעניינת. ראשית, הטיפול הוא אכן המקום המתאים והבטוח לבטא גם רגשות של חולשה ולהסיר את המסיכות שאתה חובש מחוצה לו. שנית, מהצד של המטפל אני יכול להעיד שאכן קיים "עיוות אופטי" מסוים וגם לי קשה לפעמים לדמיין כיצד מטופלים שמראים אך ורק את חולשותיהם בטיפול מתפקדים מחוצה לו כאנשים עצמאיים ואסרטיביים. לפעמים, כאשר הפער גדול במיוחד, אני מבקש מהם לנהל יומן במהלך חלק מהטיפול כדי שאוכל להכיר גם את הצדדים האחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

שוב שלום, אני חייב להודות שחששתי מתשובה כזו וקייויתי שתאמר שהמטפל מתוך נסיונו ומקצועיותו, מצליח לראות דרך חולשות המטופל גם את תכונותיו החזקות ועוצמותיו, מחוץ לחדר הטיפולים. מאחר שלי, המטפל לא הציע לכתוב יומן שכזה (ואני גם לא חושב שזה מתאים לי), מה בכל זאת אני יכול לעשות כדי שיכיר אותי על כל צדדי (יתכן שהוא, בניגוד אליך, כלל לא חושב שיש פה עיוות אופטי)? תודה לך על תשובותיך. אני מאוד נהנה מנסיונך לעזור כאן לאנשים.