אל ד"ר גיגי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום לך ד"ר גידי אני בן 25 ואני לא יודע מאיפה להתחיל לך .אני נמצא כל הזמן בבלבול מאוד רציני עקב דחק שאני הדחקתי מהעבר שלי וכתוצאה מזה אני כל הזמן סובל מלחץ דם גובה והרגשת חשק בחזה ובלבול וכל זה כתוצאה מהדברים שעברתי בחיים אני בן אדם מאוד מפנים ואף אחד לא רואה עלי כלום מבחוץ למרות תפקדי הגבוה הבטחוני אבל אני לא מאשים את התפקיד שלי אני יודע שהבעיה שלי כתוצאה מאירועים בחיים שלי הפרטיים או הנפשיים שלא ידעתי אך לקבל אותם או לפרש אותם אני בחיי היום יום מתפקד מצוין אך כשאני נמצא לבד אני מתחיל לחשוב על הדרך שלי בחיים ועל הדברים הקשיים שאני עובר מבחינה נפשית .למרות שהכל מציון מבחינה כלכלית ועבודה אבל אני כל הזמן מנשא לדחוק עוד את הדברים שמפריעים לי למרות שמרוב שהדחקתי שאני לא יודע באמת מה מפריע לי כל עולם הבחורות שהוא סביבי והאושר אני לא מצליח להיות מאושר והכל מתבטא בצורה גופנית אצלי בכאבים שאין להם הסברים קליניים כל החברים שלי והחברות נהנות לשבת איתי לדבר איתי והם אומרים לי שאני מאוד חזק ואני מעודד אותם לחיים ואני מראה להם שהחיים הם כל כך חיים ופשוטים פשוט אני לא יודע להפנים את זה לעצמי הידע להרחב שיש לי פשוט אנשים נהנים ממני ואני לא יודע להפנים את זה לעצמי. ואף אחד לא יודע מה אני עובר אבל כבר אני עברתי את החרדה הקשה שאני בתהליך שלה וההיפוכנדריה והדיכאון לקחתי פקסאט למרות שאני יודע שאני צאיך לדבר ולא את התרופות האלה ממש כואב לי ד"ר הלחץ של המפשחה שהם מצפים ממני כל הזמן וחסר הממימוש העצמי אני לא מגנאה את הדיכאון שלי ואני לא מאשים אף אחד אני יודע שזה כתותצאה מדברים וחרדות והאשים שהדחקתי שאני יודע היום שאני לא הייתי צריך כך לקבל את זה פשוט הכל כבר בתת מודע . זה פעם שניה אני באתר שלך אבל כשאתה מדבר ונותן תשובות לאשנים אני מרגיש אותך ממש מדבר אלי ושרק אתה יכול לעזור לי להבין אותי פשוט מאוד לאתר לי את הדברים שהם מפריעים לי . למרות שאני מתעסק בתפקיד שלי עם פסיכולוגים והם מחזיקים ממני אבל אני פשוט צוחק על זה שהם אך לא רואים באמת מה שמפריע לאדם הזה . פשוט החרדות והלחץ והעבצים הפכו חלק מהחיי בלתי נפרד ושאני לא יודע כבר כמה שנים מה זה בכלל אושר ואני לא מתלונן לאף אחד .אז אנא ממך מה דעתך ד"ר וסליחה באמת על אורך ההודעה
שלום מישהוא, קראתי בעיון רב את פנייתך המפורטת, שהשורה התחתונה שלה היא, בעצם, שאתה שומר את כל הרגשות הקשים בתוכך, מעמיד פני "חזק" ביחסיך הבין-אישיים והלחץ יוצא כרגע בצורת סימפטומים גופניים, שאין להם בסיס אורגני. מצב זה אינו בריא, לא פיזית ולא נפשית. היחסים שאתה יוצר עם אנשים הם יחסים מלאכותיים ושטחיים יחסית, בלי להביא את העצמי האמיתי שלך לקשר (כמובן, שכולנו עושים זאת ברמות שונות עם רוב האנשים, אך לפי תיאוריך, אתה עושה את זה כל הזמן עם כולם) ועם השנים, יש לשער שההדחקות שלך יגבו ממך גם מחירים בריאותיים. לכן, המלצתי היחידה לך היא לא רק להעמיד פני חזק, אלא לאזור את הכוחות ולפנות לטיפול פסיכולוגי, שבו מותר להביע חולשות ורגשות, שיעזרו לך ליצור קשרים רגשיים אותנטיים יותר וישחררו אותך מהמועקה הגופנית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org
זה המיל שלי האימיתיי תודה
מנהל פורום פסיכותרפיה
