יציאה מהבית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ד"ר, אני מיכל מההודעה של לנקות או לא מלפני כמה ימים. שמתי לב שאתה מרבה להמליץ לאנשים צעירים לצאת מהבית. עכשיו, אני סטודנטית בת 22 , כמובן שהייתי שמחה לצאת לגור לבדי אך המצב הכלכלי לא מאפשר את זה. הלימודים שלי בשנה ראשונה לא משאירים לי זמן להרוויח מספיק כסף ליציאה מהבית ומההורים לא אוכל לבקש עזרה כספית. האם זה נורא כ"כ לחיות בבית בגיל 22? האם אתה ממליץ להרוויח כסף ולצאת מהבית גם במחיר של פגיעה בלימודים ובדברים אחרים? כלומר ברור שהייתי שמחה לצאת מהבית אך האם זה קריטי ? תודה
שלום מיכל, הגיל שלך, 22, הוא די גבולי מבחינת יציאה מהבית. אם תקראי בקפידה את המלצותיי לצאת מבית ההורים, גם במחיר הארכת הלימודים, תבחיני בוודאי שהן נכתבו לגבי אותם מקרים, שבהם תוארה תלות קשה של הבן או הבת בהוריו והגבלה של ההורים את עצמאותם. במצב כזה קשה מאוד עד בלתי-אפשרי להתפתח מבחינה פסיכולוגית ועדיף, לדעתי, לצאת מהבית. אמנם עזיבת בית ההורים כשלעצמה אינה מבטיחה עצמאות רגשית, אך היא תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) לבניית עצמאות ונפרדות בתחומי חיים אחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org
מהי כוונתך בהתפתחות מבחינה פסיכולוגית ועצמאות רגשית עליה אתה מדבר. ומהו הגיל האופטימלי בכדי לצאת מהבית. ומה ניתן לעשות אם המצב הכלכלי לא מאפשר זאת?
מנהל פורום פסיכותרפיה
