שאלה קצרה

היי לפני שבועיים (בעצם חודש וחצי כי לפני הפגישה האחרונה עשיתי הפסקה של חודש לראות איך אני מתמודדת עם הפרידה, להוכיח את עצמי שטוב לי להיות לא תלויה..) סיימתי טיפול פסיכולוגי של שנה. הקשר ביני למטפל היה מעולה (וכן רוב הזמן הייתי מאוהבת בו, עד לפני חודשיים שלושה בערך) אני חושבת שהטיפול עזר לי כי היום פשוט טוב לי עם עצמי, ממש ככה... העניין הוא שאני לא ממש מבינה מה הקטע של העיבוד של הפרידה.. לא נפרדתי ממנו ממש חוץ מכמה משפטים במשך שתי דקות וחוץ מזה שלפעמים אני מתגעגעת אליו, בד"כ במצבים מתסכלים, אין לי שום קושי מיוחד עם הפרידה הזאת... חוץ מזה, במילא בפרידה מעבדים את הרגשות שלי וכו.. והוא שותק אז למה אני צריכה לבוא להיפרד?? אני אפרד עם עצמי.. מה דעתך? חן חן ויום טוב

שלום לך, קצת קשה לי לענות לך, כי אני נמנה על אנשי המקצוע הבודדים החושבים כמוך, אך אם לאמץ את נקודת המבט של עמיתיי, הרי שמדובר בתהליך רגשי ממושך ומורכב ועל כן ההנחה היא שהפרידה כרורכה בקושי רגשי שיש לעבד אותו. יש אף המרחיקים לכת והמשווים את הפרידה לתהליך של אבל ומחילים עליו את שלבי עיבוד האבל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

האם המפגשים לצורך עיבוד הפרידה בעצם לא מונעים מהפרידה להתרחש בסופו של דבר? אפשר לחשוב שאנחנו נפרדים מבן זוג אז אומרים לו "בוא נצא לעוד איזה דייט אחד מדי פעם, שנפרד בהדרגה..." פרידה היא פרידה, זה אומר סיום הקשר. אפשר לקראת הפרידה לדון בה (לקראת הפרידה, לא במהלכה), אבל מרגע שהיא נקבעה אז זהו, נגמר, איש איש לדרכו, למה למשוך עוד ועוד? בעיני אנשים שמיטיבים להתמודד עם פרידות הם דווקא אלא שמסוגלים לבצע פרידה באופן החלטי ולהשלים איתה. חבל לסחוב משהו שמיועד להסתיים. מצד שני יש אנשים שבכלל לא מסוגלים להפרד והם ממשיכים עם הטיפול עד לאין קץ, שנים על גבי שנים, האם במקרה כזה לא דרושה התערבות אקטיבית מצד המטפל לעודד פרידה של המטופל ממנו? אשמח לתשובה. ז

שלום תוהה, קשר בין מטפל ומטופל הוא מקרה פרטי של קשר קרוב ואינטימי ועל כן ההשוואה לקשר זוגי היא לא חסרת שחר. אני, כאמור, לא נוהג להקדיש שיחות לפרידה, אך מהכרות עם הספרות המקצועית המעודדת זאת ועם עמיתיי - זה לא נעשה בצורה של עוד פגישה ועוד פגישה (מעין "הארכה" של הטיפול), אלא זה עניין מתחום ומתוכנן, דהיינו, כך וכך מפגשים שעניינם פרידה מהמטפל עם או בלי הערכה של מה שהישגנו ביחד (גם עניין ההערכה שונה ממטפל למטפל). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org