להצליח להשתלב בחזרה

שלום, אני בת 27 עבדתי שלוש שנים בחברת היי טק בחצי השנה האחרונה לעבודה קרסתי מסיבות שונות ו(תקיפה מינית שעברתי ועוד גורמים) נכנסתי לדיכאון פניתי לטיפול אך המצב החריף (לדעתי בעקבות הטיפול המצב תקופה החמיר יותר) ופשוט התפטרתי ... לאחר הפיטורין היו לי הצעות עבודה שונות ופשוט לא רציתי לעבוד ולכן לא התייחסתי או שהתנהגתי בצורה לא רצינית. היום שנה וחצי לאחר מכן אני רוצה מאוד לחזור למעגל העבודה ופשוט אני לא מצליחה אני למעלה משלושה חודשים מחפשת עבודה ושום דבר לא זז.. אני מתחילה כבר לחפש בתחומים אחרים העיקר לעבוד אבל גם זה לא בדיוק הולך..(אני משערת שזה בגלל שכשאני מבקשת בחברות כח אדם למשל תחומים נוספים הם אומרים לי שאין להם סיבה להציע לי כי הם בטוחים שכשאני יסתדר אני פשוט יעזוב לתחום שלי) קשה לי להסביר בראיונות עבודה את הסיבה לכך שאיני עובדת שנה וחצי, למרות שאיני מתבטלת לרגע אני משקיעה בינתיים בלימודים לא בתחום המחשבים בתחום אחר , אבל אני חושבת שחשוב שאני יעבוד , ולאחר כל מה שעברתי פשוט אני לא מצליחה למצוא עבודה. אני מצליחה לפרנס את עצמי עובדת בבית בתרגומים וכד' אך אני צריכה לעבוד עם אנשים... אני מנסה להחזיק את עצמי ויחסית מצליחה אבל הענין של העבודה פשוט גומר אותי, זה הורס את הדימוי . לאחר שנה וחצי שלא עבדתי אף אחד לא מתסתכל עלי מה שלא היה קודם לכן והשכר שלי היה ממש גבוה ירדתי גם בדרישות אלו אבל ללא הצלחה.. איך חוזרים וממשיכים הלאה?

שלום אחת, אם את פעילה בשנה וחצי האחרונות, נראה לי שאת יכולה לשתף את המעביד הפוטנציאלי במה שאת עושה. הפסקת עבודה של שנה וחצי לצורך לימודים היא לגיטימית לחלוטין. נראה לי חשוב מאוד שתשאלי את עצמך למה את רוצה לעבוד, משום שאת מציינת שמצבך הכלכלי לא מחייב זאת (אם הבנתי נכון). אם תדעי מדוע זה חשוב לך, אולי תמצאי גם את מוקד ההתנגדות שלך לעבודה. ואולם, כל אלה בטלים בשישים לעומת הצורך שלך בטיפול. תקיפה מינית היא לא דבר שעקבותיו נמחקים מעצמם. אולי באתר הבא תוכלי למצוא קצה חוט שיעזור לך למצוא טיפול מתאים http://www.macom.org.il . אני מבין שמדובר בפתיחת פצע כואב, אך נראה לי כי אין מנוס. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

תודה! אולי זה לא בדיוק במקום לענות אבל בכל אופן רציתי להוסיף כמה דברים אני חוששת מהטיפול בעבר זה מה שמוטט אותי סופית, וכמו שאתה מציין זה נורא כואב כל הענין. הרצון שלי לעבוד בחוץ נובע שכמה סיבות כשהסיבה הרלוונטית לענין היא 1. מבריחה מעצמי, המצב הכלכלי שלי טוב (כן, אני מסתדרת מעבודות מזדמנות שונות די טוב) אני פשוט לא מסוגלת להיות עם עצמי והעבודות שאני עושה בבית אלו עבודות ברוב הזמן עם ניירות, מחשב וכד' ואז אני מוצאת את עצמי בתחושת דכדוך ובכי... אני חושבת כרגע שאולי סביבה של אנשים "תרחיק" אותי מעצמי ומתחושת דכאון זו. לא יכולתי לעבוד קודם לכן במשך שנה במקום מסודר בגלל שינוים במצב רוח אבל בסך הכל החזקתי את עצמי די בסדר מבחינה תיפקודית.(בחצי שנה האחרונה אני מסוגלת) 2. זו סיבה קצועית לא רלוונטית. ובחודש האחרון יש לי תחושת כשלון שאני לא מצליחה להתקבל לעבודה .. (בעבר לא היה לי בעיה) ואולי קצת יאוש, למרות שאני יודעת שזה לא קשור אלי או לכישורים שלי אין בזה הגיון זה ענין של מזל.