משבר

שלום רב, בזמן האחרון חלו הרבה שינויים בחיי ולטובה. אבל אני עובדת יותר שעות מקודם בעבודה מאד מעניינת,את ילדי 4.5 + 8 חודשים אני אוהבת מאד ואת בעלי היקר שמנסה כל הזמן לעזור. מה שקורה זה שרוב הנטל נופל עלי,להכין אותם בבוקר ולטפל בהם עד שהוא מגיע 19:00 מהעבודה. אני גם לומדת לתואר ראשון-אני בקורסים אחרונים לתואר וגם מכינה עבודות סמינריוניות.בנוסף לכל אני גם לומדת נהיגה ואני מאד אוהבת לטיילעם הילדים,אפילו בקניון. בשבועיים האחרונים אני מרגישה שכל כוחותי אזלו,אין לי כוח ואני גם קצת חולה היום. מה שמדאיג אותי זה שיש לי בעיות רפאיות-הוסת עדיין לא הגיעה וכבר עברו 8 חודשים מאז הלידה ואני בבדיקות עכשיו. אתמול הרגשתי בנפש שאני עומדת למות ובכיתי לבעלי ואמרתי לו שאני לא רוצה למות כי עוד לא הספקתי להיות עם הילדים ואיתו,אני גם בקושי עושה איתו סקס. מה עובר עלי ולמי לפנות לעזרה?

שלום שגית, נשמע שקשה לך מאוד להודות במצוקתך. הרישא של פנייתך מבשרת טובות, אך היא שונה לחלוטין מהסיפא המייאשת שבה את מתחילה לחשוף חלק מהבעיות. נשמע כאילו חשוב לך להיות בסדר יותר כדי לשאת חן בעיני הסביבה מאשר כדי שתרגישי טוב עם עצמך. כנראה, המחיר שאת מוכנה לשלם תמורת הרגשת שייכות וביטחון הוא מחיר גבוה מאוד (http://gidi7.home-page.org/). המלצתי היא לפנות לטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) כדי להעלות את הדימוי העצמי שלך, להפוך אותך לאדם עצמאי יותר ותלוי פחות בסביבה ובדיעותיה, אדם המסוגל להסתמך ולהישען על עצמו, בעזרת המטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org