שעמום

הבעיה שלי זה שאני משתעממת מהר מדברים. סדר היום שלי הוא כזה: עבודה ולישון. לישון ועבודה. אני מרגישה חוסר סיפוק בחיים שלי. ניסיתי לרכוש לי תחביבים. ניסיתי למשל פיסול, כי אני טובה בלעשות דברים עם הידיים. הייתי בחוג פיסול במשך חודשיים ונהניתי מאוד. פתאום התחיל להופיע אצלי חוסר חשק, ובגלל שתחביבים עושים לשם החשק, הפסקתי. עכשיו למשל אני יכולה ללכת לחוג פיסול והידיים שלי לא ירצו לזוז. אני לא יכולה להכריח את עצמי. פעם גם הייתי בחוגי קרטה, אורגן, ג'אז, ריקודי בטן. ותמיד אותו הסיפור. בהתחלה התלהבות ואח"כ מתגלה חוסר עניין. אני חייבת למצוא לעשות משהו מרגיע ושהפעילות היחידה שלי לא תהיה רק עבודה ולישון. אני זקוקה למנוחה רוחנית מהעבודה. במציאות היומיומית שלי אני מאוד נשחקת וקשה לי לחיות ככה. לרוב אני ממש רוצה למות. עכשיו מתוך שיעמום וחוסר סיפוק אני זוללת ומשמינה. אני כאילו מנסה למצוא סיפוק באוכל. בסופו של דבר גם בזה אני לא מוצאת סיפוק, מה שלא מונע ממני להשמין... אני כבר לא יודעת מה לעשות.

בין השורות של מה שכתבת אני חש שיש חוסר סיפוק מחייך באופן כללי. חשבתי שכדאי לך לפנות לייעוץ או טיפול פסיכולוגי. אולי טיפול יוכל לאתר את הבעיה שלך בצורה יותר ממוקדת. מדוע את ממצה כל דבר שאת עוסקת בו כל כך מהר ומיד משתעממת? יתכן גם שאבחון מקצועי יוכל לאפשר לך להבין מה באמת מתאים לך, במה תוכלי למצוא עניין לאורך זמן בלי להשתעמם.

שלום מירה, אני שותף לדעתו של דוד. להתרשמותי, השיעמום מהווה רק את קצה הקרחון של דיכאון סמוי וחיזוק להתרשמותי זו אני מקבל מהצורך שלך למצוא נחמה באוכל. למעשה, כשאת אומרת שאת משתעממת ומאבדת עניין מהר בכל פעילות שאת מנסה, את משליכה את הכאב הפנימי שלך על הסביבה ורק בתהליך של מסע אל תוך עצמך תוכלי לגעת באותו כאב פנימי שגורם לך לאבד עניין בסובב אותך. הניסיון למצוא עניין בתחביבים שונים הוא ניסיון חיובי כשלעצמו ויכול מאוד להיות שבשלב מתקדם של התהליך הטיפולי תוכלי למצוא תחביב כלבבך ולהתמיד בו, אך כעת נראה לי שהתהליך צריך להיות מן החוץ אל הפנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org