הצעת נישואים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום רב, אני בת 27. לפני כשבוע וחצי קבלתי הצעת נישואים מבן זוגי כשנתיים וחצי.בן זוגי הוא בן 34. אני מאוד אוהבת אותו ומרגישה כי הוא אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים. כבר תקופה שאנחנו מדברים על חתונה, מה יהיה בחתונה, איך יהיה וכו'...תמיד אמרתי לו שאני רוצה הצעת נישואים רשמית וכך היה. מאז שהוא הציע לי נישואים אני לחוצה, חושבת רק על זה ומאוד מבולבלת. תמיד חלמתי על הרגע הזה ועל כל ההפקה של החתונה ופתאום כזה כבר הגיע אני בהיסטריה. אני לא מסוגלת לחשוב על שום דבר חוץ מזה. שתי ההמשפחות יודעות חברים וסביבה קרובה שלי ושלו וכולם מאושרים. דבר שמוסיף ללחץ ולחרדה שלי. הבעתי בפניו את הרגשות שלי ואפילו בכיתי. הוא חיבק, תמך וכמו תמיד היה רגוע. הוא הרגיע אותי קצת אבל אני עדיין לא רגועה , לחוצה ומבולבלת. אני באמת לא יודעת מה לעשות..אשמח לקבל את עצתך המקצועית. בכבוד רב, מורן
שלום מבולבלת, מתיאורייך לא ברור לי מה התוכן של הבלבול. האם מרגע שקיבלת את ההצעה הרישמית שרצית התעוררו בך ספקות לגבי רצונך להינשא לאותו אדם? האם את רוצה להינשא לו, אך חרדה מגודל המעמד? אכן האופן בו נחגגים נישואין מוציא דבר מאוד פרטי ואישי - אהבה בין גבר ואישה - לרשות הכלל. הדבר מחייב איחוד בין עולמות שונים, המשפחה המורחבת שלו, המשפחה המורחבת שלך, הרבה אנשים שהם יראו אותך ואת תראי אותם בפעם הראשונה ובכלל אירוע גדול ורב-משתתפים שאת עומדת במרכזו. מה מכל הדברים הללו, או דברים אחרים, מפחיד אותך? בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org
כמו שציינתי בן הזוג שלי הוא בנאדם מדהים שלו הייתי רוצה להינשא. בנוסף תמיד חלמתי על מסיבת נישואין גדולה ומרשימה כך שלא המסיבה עצמה היא זו שמאיימת ומפחידה (או שכן וזה בלא מודע). אני לא מצליחה להבין מדוע אני מרגישה לחץ בלבול ומתח בעוד שחבר שלי הוא זה שלא אוהב את המעמד הזה אבל מוכן לעשות את זה בשבילי והוא בכלל לא מתוח. התחושות שמלוות אותי כרגע שינו, לדאבוני, את מצב הרוח שלי וזה מלווה בחוסר סבלנות ועצבנות. הייתי רוצה להנות מההכנות וההפקה. למה אני לא מצליחה לשמוח ולהינות?
מנהל פורום פסיכותרפיה
