טיפול נפשי - כן או לא

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

20/10/2005 | 08:15 | מאת: גבריאלה

את השאלה הרשומה מטה הפניתי לאחד הפורומים האחרים ברשת - וקבלתי תשובה מאד אדיבה ותומכת - תשובה שלא כללה כמעט שום התייסות לשאלה המרכזית שהעליתי. אני יכולה להבין שזה נובע מרגישות השאלה. ובכל זאת, אני מפנה את השאלה אליך, כי אני מרגישה שהיא בעלת חשיבות עליונה לא רק לי, אלא לאנשים רבים אחרים. אני באמצע שנות החמישים לחיי ואני נמצאת בטיפולים נפשיים, לסרוגין, מגיל 16. הובחנתי כסובלת ממחלה ביפולרית, מהפרעת אישיות גבולית, מהפרעות דיסוציאטיביות, מ-PTST, ואולי מעוד הבחנות, כרגע אני לא זוכרת. הייתי מאושפזת מספר פעמים עקב נסיונות התאבדות. הייתי בטיפול נפשי ותרופתי אצל מטפלים שלפחות חלק מהם היו מוכשרים מאד ובעלי מוטיבציה עצומה לעזר לי. ובכל זאת, התקופות הקשות ביותר במהלך שנים אלה היות התקופות שבהם הייתי בטיפול פסיכותרפי - הן מבחינת הסבל הנפשי והן מבחינת יכולת התפקוד. לפעמים אני מגיעה לטיפול עקב דכאון מתון ותוך זמן קצר, אני הופכת להיות אובדנית.( נסיונות ההתאבדות שלי והאשפוזים היו בתקופות שהייתי בטיפול דווקא) כמו כן, הטיפול גוזל ממני את כל האנרגיה הנפשית שיש לי, שהיא גם ככה לא גדולה במיוחד, ואני מפסיקה לעשות דברים שאני עושה אותם כשאני לא בטיפול - דבר הגורם לירידה נוספת באיכות החיים במהלך הטיפול. בטיפול האחרון, למשל, שנמשך 4 שנים, הימים הקשים ביותר הם ימי הביקור אצל המטפל - למרות שהוא נזהר מאד בהעלאת דברים קשים כדי לא להרע את מצבי. במהלך הביקור אני מתנתקת - בלי קשר לחומר שעולה או לא עולה, ובלילות שאחרי הביקור הסיוטים הם הכי קשים - שוב בלי קשר לדברים שעולים. זאת למרות שעד כמה שאני יכולה לשפט - המטפל מוכשר ואיכפתי. לאור כל האמור לעיל, הייתי מבקשת שתתיחס לשאלה: הם יתכנו מצבים נפשיים מסויימים, כמו הפרעות טראומות ילדות קשות וממושכות, שבהם עדיף לא להיות בטיפול פסיכותראפי או להסתפק בטיפול ובמעקב תרופתי בלבד? אודה לך מאד על התייחסותך

לקריאה נוספת והעמקה
20/10/2005 | 11:04 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גבריאלה, בהחלט ייתכנו מצבים שבהם טיפול פסיכותרפויטי (שיחות) מעמיק עלול להחמיר את המצב ואז רצוי להסתפק בטיפול תרופתי ובטיפול פסיכותרפויטי תמיכתי בלבד, ללא פרשנות המתייחסת לעבר. הדבר נכון במיוחד בהפרעה בי-פולארית, שבקשר אליה ידוע שמקורה ביולוגי וטיפול תרופתי עוזר בה, בעוד הטיפול השיחתי אמור להצטמצם לתמיכה והתמודדות עם המחלה ולא לחיטוט בעבר. יותר ויותר ידוע לנו על הנזק האפשרי מחיטוט עצמי, במיוחד במצבי דיכאון, בין אם הוא נעשה במסגרת טיפול ובין אם לאו. לפעמים דווקא טכניקות של הסחת הדעת נמצאו יעילות לטיפול בדיכאון ובהפרעות אחרות: http://gidi9.home-page.org/ . פרט לכך, מבחן התוצאה הוא החשוב ביותר במקרה זה ואם הניסיון האישי שלך מראה שטיפול פסיכותרפויטי מחמיר את המצב, האמיני לניסיונך והתייעצי עם הפסיכיאטר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

מנהל פורום פסיכותרפיה