אני וגיסי

שלום! אני התחתנתי לפני כשנה לאחר היכרות של 6 שנים עם בעלי. אנו מתגוררים בביתו של בעלי עם הוריו ואחיו ביחידת דיור - בגג. במשך כל השנים הללו שררו מערכות יחסים נפלאות ביני לבין כל בני המשפחה, ובעיקר הסתדרתי מצויין עם אחיו של בעלי שהוא כבן גילי בערך. לגיסי הייתה חברה 3 שנים ולאחר שנפרד ממנה התחזקה מערכת היחסים שלי ושלו והוא היה לי ממש כאח, התייעץ איתי צחק איתי ונתן לי הרגשה שאני בת משפחה חשובה ואהובה בשבילו. לפני כשנה הכיר גיסי בחורה דתיה מרוקאית שבעקבות ההיכרות עימה החל גיסי להתנהג אליי ואל בעלי בצורה פחות יפה, התחילו להפריע לו כל מיני דברים שמעולם לא הפריעו לפני כן, אני יודעת שחברתו היא זו שהסיטה אותו כנגדנו כיוון שיצא לי לשמוע אותה אומרת שהיא \"נפגעה מבעלי באופן אישי\" וכן מספר תלונות נוספות על בעלי. מאוד נפגעתי מיחס זה וניסיתי לדבר עם גיסי על העניין אך הוא ישר התקיף אותי וטען שאנחנו שונאים את חברתו מהיום הראשון שראינו אותה (למרות שלא כך היה, אנחנו שיכנענו אותו לצאת איתה, לקחנו אותה לביה\"ח כשחשה ברע, הזמנו אותם לצאת מספר פעמים - אך הם סירבו). בכל אופן הוא צרח עלי ומאז - כחודשיים ! הוא לא מדבר לא איתי ולא עם בעלי, וממש שונא אותנו ואומר שגם חברתו שונאת אותנו ושיש לה סיבות. כל המשפחה מעורבת בנושא ומאז העניינים בבית ממש מתוחים, אני מאוד מודאגת. חשבתי לנסות לדבר עימו אבל הוא די \"מסונוור\" מחברתו ולא מוכן לשמוע כלום, אינני מצליחה להבין איך אחרי שנים יפות כל כך הוא פתאום ממש אוייב. אני יודעת שחברתו היא זו שגרמה בעקיפין או במישרין לכל הסכסוך הזה אך אינני יודעת מה אפשר לעשות, אנו חיים באותו הבית והדבר גורם לי לעצבות ולמתח. אשמח לשמוע עצה בנושא

שלום לך, נדמה לי שאת קצה החוט לפתרון, לפחות כפי שאני רואה זאת, את מספקת בעצמך. מגורים משותפים ו/או סמוכים בין הורים לילדיהם הם מקור לצרות גם לפני החתונה ובוודאי שאחרי החתונה. במצב שאת מתארת צפויות היו לדעתי בעיות כאלו או אחרות, הקשורות למרחב מחיה, עצמאות, גבולות וכיו"ב גם בלי המקרה הספציפי של הסכסוך עם חברתו של גיסך. בצורה בה אתם חיים מאוד קשה לשמור על המרחק הרצוי ביניכם כזוג נשוי ובין המשפחה המורחבת. בעלך, למשל, נאלץ לתפקד כבוגר איתך בעוד שבעיני הוריו הוא תמיד יישאר ילד מאיזו שהיא בחינה, אולי גם בעיני אחיו וכמעט בלתי אפשרי למזג בין כל העולמות האלה ורמות התפקוד האלה תחת קורת גג אחת. לכן עצתי היא להתרחק פיזית ולמצוא סידור מגורים אחר (אינני יכול להיכנס להיבטים הכלכליים של הנושא). בצורה כזו יתאפשר מרחב מחיה ויתאפשר לבעלך לתפקד בצורה אחת איתך ובצורה אחרת עם בני משפחתו המורחבת. נקודה נוספת למחשבה: לא אחת עולה כאן הנטייה "לספור טובות": מה אנחנו או מה אני עשינו או עשיתי בשבילם או בשבילה או בשבילו ואיך היא או הם או הוא מתנהגים כלפיי. בד"כ כדאי להתייחס ל"טובה" כאירוע שאין שכרו בצידו והיא נותנת סיפוק למי שנותן אותה בלי לצפות לאיזה שהוא גמול: זה מתכון בדוק להתחשבנות וטבעה של התחשבנות היא שתמיד יוצאים בה מופסדים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין