סיפור אהבה מורכב ולא שגרתי-ארוך...

אני במתכונת של מערכת יחסים מוזרה, מורבידית ולא שגרתית. אני בת 28 ואילו אהובי בן 55- בגיל של אבי- בשל תסביך אלקטרה... לשנינו רפרטואר עשיר עם בני/ות זוג כחול אשר על שפת הים. אני לעומתו(הוא מאמין גדול באהבה ובאחת ויחידה)אינני מאמינה ב"אהבה" והתאהבתי ונסחפתי למערכת היחסים מבלי משים. (בתחילה הוא היה עוד אחד מהחברה מבחינתי) נקשרתי אליו ואל הריח שלו, הסקס ביננו בדרך כלל מרטיט חושים והוא מחזר אחרי ומכרכר סביבי כמאהב לטיני בן 16. הבלבול נובע מהסיבות הבאות העיקריות: 1. זה מאיים על 3 ילדיו הבוגרים- במיוחד על הבן בן 14 ומחצה. וכן על הבת בת 18 ובת נוספת נשואה באושר עם תינוקת. הם טוענים כלפיו(לא כלפי!) שאני נוטלת את אהבת אביהם וגורעת מחלקם שלהם. מערכת היחסים עם הבן שלו במיוחד סמביוטית ללא גבול והפרדה כלל בין אב לבן. והילד סובל מחרדת נטישה עזה. חשוב לציין כי הוא אב חד הורי במשמורת יחידה- המגדל את ילדיו במסירות נפש של ממש והקריב את כל חיוו למענם! כאשר הוא עזב את הבית בפעם הראשונה על מנת להסיע אותי למעוני הילד בכה בכיות קורעות לב ותפס בכנף בגדו של אביו שלא יעזוב אותו! לא הועילו חיבוקים, הפצרות, הבטחות ומניפולציות! הוא היה בטוח שאבא שלו עזב אותו לטובתי! כאמא בעצמי נקרע לי הלב והתחננתי לאהובי שהילד יסע עמנו וננסה להרגיע אותו ולהגיע אתו להסדר מנחם ומרגיע הבן נכנס לרכב והגביר את בכיו וקילל את אביו על שהוא זונח אותו ומגיע מאוחר ולא רואה אותו ממטר מאז שהכיר אותי ושישרוף לו את הרכב וכדומה..(ילד עדין ורגיש מטבעו) לבסוף. הגענו לפשרה וחתמנו על חוזה "סולחה" - בנוגע למועדי החזרה של אביו למתחם הבית והילד קיבל רשת ביטחון וידו היתה על העליונה. ליטפתי אותו והבהרתי לו שאני אתו ולא נגדו! ומאז הרוגע שב לשרור מכיוונו. הבעיה כעת הנה עם הבת היא מקנא לי ברמות בל תתוארנה! וההתמודדות-תהליך הקבלה ההדדי אינו פשוט כלל ועיקר וגורם לי ליסורי מצפון כבדים. 2. הבן בשיא גיל ההתבגרות בו ההורמונים שלו משתוללים- התאהב בי טיפין טיפין בשל גילויי האהבה שלא זכה לקבל מאמו חולת הנפש. וכל אימת שהוא עובר לידי מזדקר לו והוא מתבלבל. קיימת לי משיכה אמהית כלפיו ואני חוששת לחצות את הגבולות המטושטשים בלהוו הכי. האב שת לבו לכך ואני במבוכה ובהלקאה עצמית מאחר ואני אשה מאד מוסרית! ואיני נמשכת לצעירים קל וחומר לא לקטינים. וקל וחומר לא לבן של אהוב לבי!(כנפגעת תקיפה מינית מילדותי- הגבולות אצלי מטושטשים ואינם חד משמעיים) 3. פער הגילים ביננו אינו נותן לי מנוח! 4. אהובי סובל מחרדת נטישה עזה, מאובססיה כלפי ומקנאה חולנית. זה מלחיץ אותי ולא מעניק לי מרחב מחייה. 5. אבדתי את האנלוגיה והראש (האנליטי)- שהיה מנת חלקי. והתאהבתי כמו מסוממת התלויה במנת הסם. איך יוצאים מזה או איך משלימים ומקבלים את מערכת היחסים- על יתרונותיה, מגרעותיה וחששותיה?

שלום מבולבלת, את כותבת שאת אמא ולא הבנתי מכך אם את גם נשואה. ההתייחסות כמובן תהייה שונה בשני המקרים. בהנחה שהסיפור פחות מסובך משחשבתי ואינך נשואה, אינני רואה בו כל פגם זולת העתיד הרחוק יותר שבו עדיין תהיי אישה צעירה והוא כבר לא יוכל לספק את צרכייך, אך גם אצל בני זוג באותה קבוצת גיל קשה לנבא את העתיד. פרט לכך, אינני רואה בעיה מיוחדת בקשר הזה, כל עוד שניכם מציבים בפני ילדיו גבולות ברורים. לבן יכולה להיות זיקפה מכל מיני דמויות נשיות שעימן הוא לא יכול לשכב, כגון מורה צעירה וכד'. כל עוד קיימת הפרדה בין פנטזיה ומציאות, אין בכך כל סכנה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

אינני נשואה כלל ועיקר כי אם כמוהו- חד הורית! האם הפנטסיה של בן הנעורים שלו- עלי/כלפי הנה לגטימית ומקובלת? האם עלי להמנע מהפגנת אקטים חיבתיים גופניים כלפיו שעלולים להתפרשן אצלו באופן מעוות ולהגביר את ההתאהבות והמשיכה כלפי?

אינני נשואה כלל ועיקר. אך האם הסיפור אינו מסובך אף ללא אלמנט זה ואינו מצריך התערבות מקצועית מבחוץ? אני מודה לך על ההתייחסות