לא מצליחה להפתח לאנשים

מאחר וכנראה מאוד נפגעתי בהיותי ילדה, איני יכולה להפתח לאנשים. אני מפוחדת מהם מאוד וכל קירבה אלי מדליקה נורה אדומה שמרחיקה ומזהירה כמו יצר השרדותי שחש שמשהו מאיים עליו ותוקף ומרחיק. מפחד כל כך שלא נותן להתקב. אני באמת מקסימה עם איכויות מיוחדות ונפש יצירתית ופורה ותמיד נתקלת באותו השאלה:"למה אנשים לא רוצים בחברתי?" מדוע אין לי חברים? מה רע בי כ"כ? למודעות שהתנהגותי הפוגעת והבוטה היא הסיבה האמיתית ושהאחריות חלה עלי הגעתי רק היום. איני יודעת איך לטפל בעצמי. ההרגשה היא כמו של שריר שהתכווץ ולא מוכן להרפות, להפתח, וכל הזמן ב"היכון" ברור לי שיש לבצע תהליך פסיכולוגי\פיזי כלשהו שישחרר את השריר והפחד הלא הגיוני הזה. על איזה טיפול היית ממליץ? שרונה.

שלום שרונה, אני חושב שהמודעות לכך שאת זו שלא נותנת להתקרב אלייך חשובה מאוד ומהווה צעד ראשון לקראת שינוי. בעיקרון, הייתי ממליץ על טיפול קבוצתי דווקא, אך רק כשלב שני. אם תגיעי כעת לטיפול קבוצתי, את עדיין עלולה להיות פגיעה מדיי ולברוח ו/או להבריח אנשים. לכן הייתי ממליץ לפנות קודם כל לטיפול פרטני בגישה פסיכודינאמית כדי לגעת בפצע שלא מאפשר לך להתקרב לאנשים בתמיכה קרובה של איש מקצוע ובהמשך אפשר יהיה להרחיב זאת לפורום של טיפול קבוצתי שבו יתאפשר לך להתנסות ביחסי אנוש בסביבה תומכת ומוגנת של אנשים הסובלים מקשיים דומים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org