אני חושבת שיש לי אובססיה..

טוב, אני מרגישה קצת פטתית כשאני רושמת את זה.. בזמן האחרון נהייתי טיפה פמיניסטית... כל דבר שקשור בהפליה בין נשים וגברים, מעצבן אותי ומעליב אותי.. גם אם זה דבר ממש קטן. אני כל הזמן חושבת למה הגברים חרמנים יותר מהנשים (אם זה בכלל ככה..) ולמה נגיד גבר צריך לשכב עם הרבה נשים בשביל להיות גבר אמיתי ואשה בעצם ההפך... מעצבן אותי שאשה לא יכולה לשכב עם הרבה גברים ואם כן צריכה להסתיר את זה... והגבר לא..ומעציב אותי שהגברים תמיד משפילים את הנשים ועוד הרבה דברים. והבעיה היא שאני חושבת על זה יותר מדי, זה מציק לי.. לפעמים בכיתה אני נזכרת בזה וכבר לא מעניין אותי מה המורה מסבירה בכלל.. אני מתחילה לחשוב על זה ומנסה לשכנע את עצמי שזה לא תמיד ככה.. שמה שאני חושבת זה מוגזם.. וגם מנסה להבין למה זה ככה.. למצוא לזה הסבר.. נראה לי שזה הפך לאובססיה, או שהפכתי להיות פמניסטית ואני לא רוצה.. לא בא לי שיהיה משהו שיציק לי בחיים. האם עם הזמן זה יעבור לי? אני אשלים עם זה? ואם לא איך אני אוכל להדחיק את המחשבות המעצבנות האלה? או שאולי אני פשוט צריכה להשלים עם זה?

שלום יוליה, אם את אכן תלמידת תיכון, כפי שניתן להבין מהתיאור, הרי שגם אם באופן טכני מדובר באובססיה, הרי שמסתתרים מאחוריה תכנים משמעותיים הקשורים למיניות בגיל ההתבגרות וכדאי לעבד את הקושי שלך עם ההתפתחות המינית שלך במסגרת ייעוץ מקצועי. הרושם שלי הוא שאת רותמת את האידיאולוגיה הפמיניסטית כדי להתמודד עם איזה שהם קשיים בקבלת המיניות שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

אני מבינה אותך כ"כ גם אני הרגשתי בדיוק כמוך בתיכון. זה דעך מאז. הבנתי ההבדלים בין נשים לגברים לא כאלה מוגדרים ויש כל מיני נשים וגברים שלא נופלים להגדרות הסטיגמטיות האלה. בכלל אנשים הם יותר מורכבים ממה שהחברה מנסה להציג. וכן, התסכולים שלי היו קשורים במה שענה לך ד"ר גידי רובינשטיין, היה לי קשה להנות מהמיניות שלי בצורה משוחררת כי חינכו אותי לשמור על עצמי הרבה יותר מאשר להנות מהגוף שלי. גם בנים לא ממש שוכבים כמו שפנים, יש כאלה אבל רובם לא כאלה, הם סתם תופסים פוזה כזאת כי זה חלק מגיל ההתבגרות, להוכיח שאתה "גבר", כאילו.. בפנים גם הם חוששים, לא פחות ממך : )