התאהבות במטפלת

אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית מזה 3 שנים עם קשר טיפולי טוב,היא עוזרת ותומכת בי. הבעיה היא שהכל אצלה נראה לי מושלם ואני מתחילה לחקות אותה. אני חושבת מה ללבוש בבואי אליה,מה יימצא חן בעיניה (למרות שכמובן היא אינה אומרת דבר) ואף שיניתי את סגנון הלבוש שלי (התחלתי לקנות בגדי מעצבים וכאלה). כמו כן אני מקנאה בה שהיא לוקחת חופש ויוצאת עם משפחתה או עם בעלה. אני לא מסוגלת לדבר איתה על כך ואני גם לא חושבת שהיא מודעת לכך. בכל אופן בא לי בעקבות התלות והמחשבות האובססיביות עליה לסיים את הקשר. משהו במחשבות שלי עליה מעוות כי באישהו מקום אני רוצה להיות חברה שלה ולא מטופלת .אודה על התייחסותך.

שלום יעל, המלצתי היא בהחלט לשתף את המטפלת ברגשותייך כלפיה ולא לעזוב את הטיפול. אם קשה לך, את יכולה אפילו להדפיס את פנייתך לפורום ולהשאיר לה לקריאה בין השיחות והיא תדע כבר איך להגיב לזה. עיבוד היחסים עם המטפל הם לב הטיפול וממנו תוכלי ללמוד על יחסייך עם אנשים משמעותיים אחרים בחייך. התופעה שאת מתארת היא שכיחה מאוד. האידיאליזציה של המטפל נובעת מצירוף של המעמד הטיפולי המיוחד, שבו אינך יודעת למעשה הרבה על חייה האישיים של המטפלת ורוב תדמיתה בעינייך היא פרי דימיונך. כך גם המשאלה להיות חברה של המטפלת התפתחה בתוך הקשר מיוחד של יחסים, שבהם היא נותנת ואת מקבלת, דפוס שאכן מאפיין קשר טיפולי אך לא קשר חברי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

אני גם מאד סובלת מאותה בעייה, כבר מספר שנים. דיי מיואשת! הייתי רוצה לדעת אם יש מישהי שכבר הצליחה לעבור את השלב הקשה הזה ותוכל לעודד אותנו

עברתי את מה שמתואר פה בדיוק. (לאקניתי בגדי מעצבים, אך בהחלט היה לי חשוב מה ללבוש וכו וכו). מה שקרה זה, שהיה מקרה שבו נחשפה המטפלת בחולשתה, ואיפהשהוא התנפץ המיתוס, וזה מה שעזר לי להתנתק. אין לי מושג מה היה קורה אם לא היה קורה המקרה הזה. יתכן שעד היום הייתי במלכוד הזה.. זה קשה וממכר. היום אנחנו בקשר של מידי פעם, נקודתית , וניתן לומר ש"ניגמלתי". עדיין מוצאת את עצמי מתגעגעת לחויה מאוד יחודית שהיתה.