החלפת פסיכולגים

שלום לך. אני בת 17.5. לאחר מספר שנים של מעגלי דיכאון קשים מאוד והחלפת פסיכולוגים בצורה תכופה ביותר, הגעתי לפסיכולוג מדהים שידעתי שהוא זה שיוכל לעזור לי. אולם, קרו דברים ונאלצו להפסיק את הטיפול לאחר ארבעה חודשים. עברתי לפסיכולוג אחר (גם כן מומחה וידוע בתחום) אך כעת אני לאחר חודשיים של פגישות ולא מרגישה שהוא אכן מתאים בשבילי. לאור ההיסטוריה שלי בהחלפת פסיכולוגים (כולם היו ברמה גבוהה ביותר) אני חוששת מלבקש לעבור פסיכולוג וגם עייפה מלהתחיל מחדש כל פעם, אך חושבת שגם הישארות בקשר הזה לא יניב תפוקה אופטימלית עבורי ואני צופה כי אם לא אעזוב עכשיו אז בשלב מאוחר יותר. איני יודעת מה לעשות, ובנוסף אף אחד לא מבטיח לי (ולא אני לעצמי ולאחרים) שגם את הבא לא אעזוב לאחר פרק זמן דומה או אפילו קצר יותר. מה אני אמורה לעשות? בתודה, יעל.

מאחר ומערכת היחסים הנרקמים בחדר טיפולי משקפים נאמנה את כלל ושלל מערכות היחסים ב"מגרש החיים" האמיתיים. אני ממליצה לך להשאר עם המטפל הנוכחי ולדון ולשתף אותו בתחושותיך ובבעיתך. דהיינו להתמודד עם הבעיה של התחלופה הגוברת וחוזר חלילה-ראשית מול עצמך(לקרוא לילד בשמו) וכמובן מול המטפל הנוכחי שלך שהנו הפרטנר ההולם ביותר שנועד לשם כך. כתוצאה מהשיתוף, הליבון וההתדינות בחששותיך/תחושותיך ובבעיתך זאת דהיינו: התמודדות אפקטיבית עמה, את עשויה לשדרג את מערכת היחסים הטיפולית תוך השגת תחושת קירבה ויצירת אמון הדדי שיועיל לקשר הטיפולי בינכם, מעבר לתרומה הכבירה והיקרה מפז שהנו טיפול בשורש הבעיה. בהצלחה רבה.

שלום יעל, לפי תיאורייך, אכן רוב הסיכויים שתחליפי גם את המטפל הבא. כנראה, את מגיעה לתחושת מיצוי הטיפול אצל אותו מטפל כעבור זמן קצר יחסית, דבר שיכול ללמד אותך הרבה על קשיים ביצירת קשר ובשמירה עליו לאורך זמן באופן כללי. כל קשר, טיפולי, זוגי או אחר, מגיע בשלב מסוים לנקודת שחיקה כלשהי, לאחר "ירח דבש" ביחסים, והחכמה היא לדעת איך לתחזק את הקשר, איך ללמוד מהתהליך ולא להשתעמם בו. המלצתי היא בהחלט לעצור כאן, להכריח את עצמך להישאר אצל אותו מטפל, לשתף אותו בתחושת התקיעות וללבן יחדיו מה את יכולה ללמוד על חייך וקשרייך מתחושה זו שחוזרת על עצמה כל כך הרבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org