אהבה

שלום ישנה בחורה שיצאתי איתה מספר חודשים, סיימתי את הקשר כי הרגשתי שאני לא אוהב אותה מספיק כמו שהיא אותי ולא רציתי לפגוע בה. אני כן נמשך אליה, יש בינינו תקשורת מדהימה, יש לנו הבנה וצחוקים, היא נותנת לי להיות עצמי ומקבלת אותי כמו שאני, וגם הסקס הוא טוב, ואני יודע שאוכל לחיות איתה ושהיא תהיה פרטנרית טובה מאוד לחיים, אך משום מה אני לא יודע אם אני אוהב אותה או לא ואם לא אז למה??? (מקווה שזה הפורום הנכון) אשמח לעצה/הארה

אני חושבת שאם אחרי כמה חודשים אתה לא אוהב אותה, אז זה לא זה, גם אם כל השאר מושלם,או שמרגישים או שלא!

ראשית מונח סמנטי זה או אחר אינו אמור להפריע ולהשפיע עליך כמלא נימה. "אהבה" הנה מכלול של תחושות פרטיקולריות שעל פניו קיימות בקשר הזוגי בינכם. אני מתרשמת כי החשש שאתה מביע בין השורות הוא מכך שבהיותך "כבול" אל אהובתך ואהבתך הנוכחית אתה חושש כי אתה עלול כביכול לאבד ולפספס את אותה "אהבה" המושרת על ידי משוררים, מולחנת ומתנגנת בשער בת רבים ומשחרת לפתחי אוהבים רעבים רבים. וכי אתה עסוק בעולם של פנטסיות ו/או בכל הנוגע להגדרה הסמנטית ולמונח של "אהבה" כפי שהיא מצטיירת בדימיונך/בשאיפתך וזאת במקום להנות ולחוות את הזוגיות המצוינת והמחוננת בינכם. מאחלת לכם שנת אהבה בטוחה.

שלום יניב, סליחה על השאלה ה"פסיכולוגיסטית", אבל האם אתה אוהב את עצמך. יש לי הרגשה שבאופן לא מודע אתה משליך את הקושי שלך לקבל את עצמך על הבחורה הזו, שכנראה מקבלת אותך ללא תנאי. הייתי מוסיף ושואל אם דחיית האנשים המקבלים אותך היא דפוס שמוכר לך ממערכות יחסים אחרות (ראה מאמרי http://gidi13.home-page.org/ ) . אני מעלה את השאלה לא רק משום שיש לכם יחסי מין טובים (וזה דבר חשוב כשלעצמו), אלא יש ביניכם גם "צחוקים" וכאשר יחסי מין ממשיכים להיות טובים במסגרת קשר מתמשך הם מהווים בדרך-כלל סימן שאי-אפשר לרמות בו לגבי יחסים טובים. ייתכן שהיא אינה האדם המעניין ביותר בעולם, אך בעניין הזה (בניגוד למין) אפשר לעשות "השלמות" ע"י כל מיני קשרים אחרים. בקיצור, הייתי ממליץ לך לבדוק אם בינך לבין עצמך ואם בעזרת איש מקצוע באיזו מידה יחסך לבחורה מבטא הסתייגות לא מודעת שיש לך מעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

ד"ר יקר כמו כולם יש ימים שאני יותר אוהב את עצמי ויש ימים שפחות לדעתי יש יותר ימים בהם אני פחות אוהב את עצמי ובזאת אני מתכוון לאופי שלי ולדרך המחשבה. דחיית אנשים המקבלים אותי היא אינה דפוס שמוכר לי אלא פעם ראשונה......באמת היום תהיתי על הנושא של דחיית אנשים שאוהבים אותך ורדיפה אחרי אלו שלא... יחסינו ממש טובים והיא כן אדם מעניין אני יודע שיהיה לי ממש קשה בלעדיה אך אני לא יודע אם זו אהבה בשבילי או רק תלות או הפחד להישאר לבד. האם תופס כאן המשפט "אם יש ספק, אין ספק" ??? אני צריך להחליט האם לחזור אליה אבל בחשש שמא אפגע בה שוב אלא אם באמת אגלה שאני אוהב או אוהב אותה או לוותר ובידיעה שלא אמצא אחת כמוה. ??????