תסכול!

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

01/10/2005 | 01:34 | מאת: גולשת

שלום, אנוכי בת 25, לומדת הכשרה מקצועית כאסיסטנטית לרופאי שיניים. בחיי אני מרגישה מתוסכלת מאוד כי ברצוני להתנסות בתחומים אחרים, ללמוד נושאים כגון פסיכולוגיה (בעיקר) אך לשם כך עלי לשפר ציון פסיכומטרי ולחסוך כסף לשכה"ל. אני מרגישה שנסיבות החיים מצרים את צעדי ומונעים ממני למצות את הכישורים שלי בתחומים שבאמת מסקרנים אותי. למשל אם אתחיל לעבוד כאסיסטנטית אז יהיו לי סכום כסף התחלתי שבאמצעותו אוכל לממן לימודים מסויימים, אך עבודה זה גם השקעת זמן ויש אחריות תובענית למדי כלפי המעסיק . במצב כזה אני חוששת שלא יהיה לי הזמן הדרוש להשקיע את מירב כוחותי בלימודים. איך שלא אבחן זאת, אני מרגישה שכך או אחרת מהלך החיים אוסר אותי בסופו של דבר, חורץ את גורלי ומקבע אותי במקומות שאני לא מעוניינת להמצא/להתקע בהם. מן הסתם איני מציינת כאן שום דבר חדש, זו בעיה כלל אנושית כנראה, אך התסכול פשוט מכרסם בי מפנים משום שאני מרגישה שזה לא הוגן, לא הוגן שאין לי את החופש הנסיבתי לבחור מה ללמוד והיכן וכמה, המון מגבלות ואילוצים מכל כיוון, בין אם זה תנאי קבלה שסוגרים דלתות, שזה עוד המכשול הקל כי ציונים ניתן לשנות ולשפר, אך גם אילוצים כלכליים וחוסר זמן שאני נדרשת להקדיש לאפיקים אחרים, ואני מפחדת שבסופו של דבר אוותר, אכנע למציאות חיי ואאלץ להשלים עם כל הפשרות האפשריות שהמציאות הזו כופה עליי לבצע. אני לא יודעת כיצד להתמודד עם זה, כיצד להפסיק לדאוג ולהרגיש רע על מה שאינו ודאי אפילו, לא ניתן לדעת עדיין מה אעשה בעתיד, אך על כל שנה שחולפת אני יודעת ששוב לא עסקתי במה שבאמת הייתי רוצה. ברגעים הקשים ביותר אני פשוט מרגישה שהחופש לחיות במובן האקזיסטנציאלסטי נלקח ממני, שהאילוצים עולים לי במחיר של הגשמתי העצמית, וזו פשרה שקשה לי להשלים איתה. המחשבה על כך מעוררת בי תסכול ויאוש. אני בת 25 ואני מפחדת שהזמן יחמוק מבין ידי וימשיך לזרום מבלי שאגיע לשום הישג משמעותי, "הישג" מתבטא בהשכלה עבורי, ביכולת שלי ללמוד מה שבאמת מעניין אותי וללכת עם זה עד הסוף. אני אפילו לא במצב לעשות את הצעד הראשון בכיוון. מפחדת שהמצב הזה לא יגיע לעולם.

01/10/2005 | 10:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גולשת, החופש האקזיסטנציאליסטי כלל לא נגזל ממך. הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית מדברת על חופש בחירה, מצד אחד, שקיים בתוך "קרקע הקיום", מצד שני. כלומר, לכל אחד חופש בחירה בתוך גבולות מציאותיים מסוימים. במקרה שלך שני סוגי הגבולות גמישים ועדיין כלולים בחופש הבחירה שלך: את יכולה לעבוד כדי לממן את לימודייך ולשפר את הפסיכומטרי כדי לעמוד בתנאי הקבלה. לא כל אחד מתחיל את לימודיו במקצוע הנחשק מייד לאחר הצבא, במימון הוריו, ועם פסיכומטרי גבוה. חלק גדול עוברים קורסי פסיכומטרי וגם נאלצים לעבוד לפני ובצד לימודיהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

מנהל פורום פסיכותרפיה