דכאון

היי, אני לא יודעת אם זה המקום הנכון, אבל נדמה לי שזה הכי קרוב... יש לי חבר כבר ארבע שנים, אנחנו אוהבים ודואגים אחד לשני. בזמן האחרון אני מכירה גברים באינטרנט, נפגשת ושוכבת איתם. בפעם הראשונה, החוויה הייתה כיפית, אך יום לאחר מכן נכנסתי לדכאון, בכיתי הרבה והרגשתי ממש על הפנים. לא ידעתי להסביר את התחושה הזאת, והיא התחזקה עם הזמן, כשהבחור לא התקשר, והרגשתי "לא שווה". מאז שכבתי עם עוד 3 שהכרתי באינטרנט, והיה בסדר. אני מרגישה טוב כשאני נפגשת איתם, ומנסה לשחרר את עצמי מהגדרות של מה מותר ומה אסור לבחורה, למרות שאמא שלי היא ממש לא ליברלית, ואני לא רוצה לדעת מה היא הייתה חושבת על חיי ה"סודיים". בהתחלה החבר שלי היה "בעד", אחרי היסוסים הוא הסכים שאפגש עם הגבר הראשון כי יש בזה משהו מגרה, אך עכשיו הוא טוען שזה פוגע בו, ושאני מוכרחה להפסיק ולדבוק רק בו. הוא אומר שהוא לא מסוגל להביט בי.אני מצידי, כבר מזמן רציתי להפרד ממנו, אך הוא הסכים להשאר איתי בכל מחיר. אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שאני מתמכרת למפגשים הללו, אני כל הזמן רוצה להכיר בחורים ולשכב איתם. לעזאזאל! (סליחה), אפילו ניסיתי לעכב את המחזור החודשי שלי כדי להספיק להפגש עם עוד בחור. אולי זה נורמלי? אולי ככל שאני מכירה עוד ועוד אני מרגישה רק את החלק הנעים של הסקס, בלי תחושת הלכלוך... העובדה שכתבתי מצביעה על איזושהי מצוקה, משהו מפריע לי ואני לא יודעת מה.לא מגיעה לו מישהי כמוני, הוא יכול לקבל הרבה יותר, אבל הוא ממש מתעקש, ואני נאלצת להסתיר ממנו. או שאולי בעצם אם הוא לא ידע אז אני אוכל להמשיך במעשי בלי שהוא יפגע? אולי אני סתם פוגעת בעצמי. זה מדכא אותי שאני כבולה ואני לא יודעת מה לעשות. מצד שני, כשאני משוחררת, המצב רוח שלי תלוי מאוד בגבר שאני פוגשת, ואני יכולה לא לצאת מהדכאון ימים ארוכים לאחר מכן. סליחה שזה ארוך! ככה, שפכתי הכל, וזאת הפעם הראשונה שהוצאתי את זה

שלום לך, נדמה לי שאת מילת המפתח אמרת בעצמך, "התמכרות". מונוגמיה היא ערך חברתי-תרבותי, שנועד להגן על מסגרת הנישואין, והיא מנוגדת ליצר המיני שאינו מכוון כלפי אובייקט אחד. אפשר לחשוק באובייקטים רבים ולכן יש גברים מצודדים בפרסומות, כוכבי פורנו אטרקטיביים, חוברות PLAYGIRL וסתם חתיכים נחשקים המסתובבים ברחובות העיר, במכוני כושר ועל שפת הים והבריכה. התשוקה הזו לכולם לגיטימית ואינה מנוגדת לזוגיות. לעומת זאת, מימוש התשוקה הוא מתכון בטוח להרס חיי הזוגיות. מחקרים שונים שבדקו את הנושא גילו שקשרים פתוחים אינם מחזיקים מעמד. הציפייה מאדם בוגר ומאוזן המעוניין בקשר זוגי היא שיעדן את דחפיו וימזג בהתנהגותו מין ורגש ביחסיו עם בן זוגו הלגיטימי. נראה לי שיש כאן שתי בעיות (לפחות): האחת היא הצורך שלך לממש את התשוקה הזו, כמעט ללא הבחנה, והאחרת נכונותו של חברך לשתף פעולה בהסדר הזוגי הזה (נכונות שאולי נובעת מדימוי עצמי נמוך שלו). הרגשתי היא שיותר מאשר מגיע לחברך חברה נאמנה מינית, מגיעה לך היכולת לעדן את דחפייך ולתת לעצמך הזדמנות הוגנת למזג מין ורגש בקשרך עם בן זוגך (הנוכחי או אחר). המלצתי לך לפנות לייעוץ מקצועי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

היי תודה רבה על התגובה. מישהי

ובאם מדובר במערכת זוגית המוגדרת כאינה מחייבת (לא ממוסדת במוסד נישואין או חברות פורמאלית), האם המונוגמיה עדיין חייבת להשמר כחוק בל יעבור? אתה בעצמך המלצת לביסקסואלים להנות ולטעום מפרי האסור בשני העולמות ולהכיר בכך שביסקסואליות זה מתנה מבורכת, מעצימה ומעשירה. כאשר קשר אחד יהא דומיננטי יותר ומשמעותי- קבוע ובר קימא ואילו משנהו יוגדר ויחולק כסטוצים- חפוזים מזדיינים ומזדמנים:-) האם המלצתך להעשיר את החיים אינה תקפה ליחסים הטרוסקסואלים? מדוע?!? מדוע איפה ואיפה? מדוע שלא אהנה מבן זוג קבוע ואתהולל במקביל עם גברים מצודדים- עלמי חמודות מתקתקים? מדוע עלי להתנזר ולהתגדר עם גבר אחד, יחיד ומיוחד ולא להתעטר בעטרותיהם:-) של גברים משכרים רבים?