מבוהל מעצמי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ד"ר רובינשטיין, אני מבוהל מעצמי. יש לי חיית מחמד בבית. ואני מאוד אוהב אותה ונהנה לטפל בה. אבל לעיתים, כשאני בטעות מרגיז אותה, אני מרגיש שמתעורר בי רצון אדיר להציק לה עוד ועוד, לכפות את עצמי עליה, לגרום לה לחוש מושפלת. או רצון עז לברוח ממני. רוצה להרגיש שליטה מלאה עליה ברגעים אלו- וגם מתנהג בהתאם. אני מתמלא אושר "רע", כאשר אני תופס לה את הידיים הקדמיות ורואה שאני חזק ומצליח לנטרל אותה. אני משער שאולי אני משליך עליה את כל התחושות והרצונות הפנימיים שלי בנוגע לשליטה (בלי שום קשר למין). כלומר- שישלטו בי וכו'. מה דעתך? איך מטפלים בזה, אם בכלל? תודה רבה.
שלום מבוהל, אתה מתאר דרך לשחרר תוקפנות על יצור חלש ממך וחסר אונים מולך ותחושת האושר שלך מכך היא למעשה תחושה אומניפוטנטית (תחושת כל-יכול), שיש לתינוק בשלבי התפתחות מוקדמים, כשהוא אינו תופס את מגבלותיו מול יכולותיהם של אנשים מבוגרים. תוקפנות יש בכולנו, אך כדי שלא נזיק לעצמנו ולזולתנו, בעיקר אלה שאנחנו אוהבים (כולל בע"ח), רובנו מפעילים מנגנון הגנה שנקרא סובלימציה (עידון). למשל, מציאת דרכים לגיטימיות ובלתי-מזיקות להוצאת תוקפנות כמו חבטות בשק אגרוף. מה שקצת מדאיג, ומבהיל אותך בצדק, הוא שאתה מוציא תוקפנות על יצור שאתה אוהב ומתעלל בו וזה מצריך הפניית התוקפנות לאובייקט לגיטמי (סוגי ספורט מסוימים) או פנייה לטיפול כדי לבדוק איך אתה מתמודד עם התוקפנות וחוסר האונים שלך מול תוקפנות בחיים בכלל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org