ניתוחיייייייייייחייחחחחח

שירה שלום, ככלל ההמלצה היא לא למהר ולנתח לפני שהאשה משוכנעת כי סיימה את תכנית הילודה, אלא אם מצב הצניחה חמור מאד או מפריע מאד ביום יום. זאת כיוון שהריון ולידה נוספים לאחר ניתוח משקם עלולים לדרדר במידת מה את מצב הצניחה בחזרה ולא מומלץ לנתח שוב ושוב את אותה הרקמה. שנית אם הבליטה אינה מפריעה לך אין שום צורך לטפל בה (ובוודאי שאין צורך לנתח). במידה שבעתיד תפריע יותר או תחמיר תמיד ניתן יהיה לטפל בכך באותה היעילות. יתרה על כך, כל ניתוח כרוך בכאב / אי נוחות בתקופת ההחלמה ובמידה מסויימת של סיכון (זיהום, אובדן דם, סיכוי זעיר לפגיעה באברים סמוכים, כאב מתמשך או כאב בתנועה מסויימת או ביחסי מין וכו'). מרבית הניתוחים עוברים ללא בעיות מיוחדות אך אין ניתוח נטול סיכונים. זאת ועוד, צניחת אברי האגן אינה גורמת לקושי בכניסה להריון וגם אינה מהווה סיבה לדליפת שתן. שתי הבעיות הללו (דליפת שתן וצניחת אברי האגן) מופיעות לעיתים יחד עקב מנגנון פגיעה דומה אך אין ביניהן קשר של סיבה ותוצאה ובכל אחת מהן ניתן לטפל בעת הצורך. המושג הכרחי אינו רלוונטי בסוג זה של רפואה. מטרת הטיפול (בין אם ניתוחי ובין אם לא ניתוחי - לדוגמא שימוש בתומכן) הוא לשפר את איכות החיים ולהקל על התסמינים. אם את לא חשה בתסמינים טורדניים ואיכות החיים שלך אינה פגועה הרי שאין שום דחיפות לטפל ובהחלט ניתן בשלב זה להסתפק בטיפול שמרני (כגון פיזיותרפיה לרצפת האגן). בברכה