מחשבות רדיפה לאחר הרדמה ממושכת

לאחר לידה ארוכה שהסתיימה בקיסרי שהסתבך, ולאחר הרדמה בת 10 ימים בטיפול-נמרץ עקב הזיהום שהתפשט ודלקת ריאות, החולה התעוררה במצב פסיכוטי. מבולבלת, מחשבות רדיפה, אי-שקט. כ"כ, אינה מסוגלת לישון כולל לאחר תרופות הרגעה ושינה (פוחדת שירדימו אותה שוב). בין היתר מטופלת בהלדול. לאחר שלילת סיבה פיזית (אבצס, זיהום וכולי), כולל CT אאג ובדיקת מח העצם, מתכננים העברה למח' פסיכיאטרית. מה עושים? עם מי מתייעצים?

ליעל לכאורה מדובר על מצב נפשי שנגרם מהדברים הגופניים שהיא עברה, כלומר מצב של דליריום בלשון המקצועית. כדאי להתייעץ קודם כל עם הרופאה המטפלת במחלקה או מנהלת המחלקה. מדוע את חושבת שיש טעם בייעוץ נוסף? שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך. מדוע? שאלה טובה. אולי כדרך ההתמודדות שלנו, שנרגיש שעושים משהו... היא עדיין ביולדות ויש שיפור מסוים, מינוני התרופות בירידה והיא רגועה יותר (אחרי אפיזודה סמי-אלימה). עם זאת, (בעיני הדיוט) היא אפטית כלפי הילדה והסביבה ויש עדין כברת דרך ללכת. ד"א, היא מאוד רוצה להניק. בהנחה שהתרופות יותאמו להנקה האם לדעתך מומלץ להתגייס ל"פרויקט" כזה? מדובר על שאיבות 6-8 פעמים ביום בנוסף לטיפול בעצמה ובילדה. מצד אחד אולי זה יהווה גורם לחץ נוסף שיזיק לה. מצד שני, אולי זה יהיה מקור של כח בשבילה (משהו שרק היא יכולה להעניק לילדתה) ויחזק את הקשר.