לד"ר הידש

שלום, אני טיפוס עם הרבה פחדים,טרדות ודאגות.חוסר ביטחון,תחושת חוסר ערך ונחיתות ביחס לזולת,הססנית מאוד,פרפקציוניסטית ומאשימה את עצמי בכל דבר,מחפשת את הרע סביבי ומרגישה לא מרוצה מכל דבר שקורה לי או לסביבתי.מלאת מחשבות "רעות" ופחדים,ממורמרת תמיד על היעדר יחס,היעדר הערכה,מקנאה באחרים שמזלם שפר עליהם, מעריצה אחרים על כוחם ובטחונם אבל איני מעיזה להוציא לפועל את הפוטנציאל הגלום בי,למרות יכולותיי,בגלל תחושת חוסר הערך והנחיתות ביחס לזולת שנמצאת בי.דפוסי חשיבה שליליים.מתעכבת על מאורעות שליליים שקרו בעבר ולא ממשיכה קדימה.אינטואיציה חלשה ,חוסר שקט נפשי,אין ביטחון בקבלת החלטות,תלותיות בעצות אחרים.מטילה ספק בעצמי ומחפשת כל הזמן אישורים מהסביבה ,דעתי משתנה ללא הרף ושומעת לעצות אחרים גם אם זה לרעתי.מחקה אנשים ללא הרף ונמשכת כמו פרפר לאנשים בעלי עוצמה המרשימים אותי עמוקות.לא מחוברת לקול הפנימי שלי ולאינטואיציה ולא מסוגלת לפעול לפי הם.תחושות שליליות כלפי הסביבה וחוסר יכולת למצוא מטרה בחיים.חוסר אנרגיה,עייפות נפשית לנוכח המשימות היומיומיות והשגרתיות.מצבי רוח מתנדנדים בין קיצוניות לקיצוניות,מחשבה מבולבלת ולא ברורה.חוסר ריכוז,שכחה,"אסטרונאוטיות",חולמת בהקיץ וחיה בעתיד,אחיזה קלושה במציאות העכשוית, מרבה מאוד בשינה,זכרון גרוע ,נטיה להתבודדות,זכרון גרוע,דאגנות יתר,כושר ריכוז נמוך, נטיה לדמיין קטסטרופות בעקבות אירועים פעוטים,עקשנות,ווכחנות,חוסר יכולת לראיה אובייקטיבית,פגיעות יתר,הרגשת ריקנות ובדידות ,חוסר אימון ואמונה האדם ובחיים,תחושת גאווה עצמית נמוכה...כל זאת ועוד בין שלל המצבים הנפשיים שלי... *אובחנתי לפני כשנה כבעלת דיסתמיה(קשה יחסית) והתחלתי טיפול בסרוקסט.כיום אני מטופלת ב-40 מ"ג סרוקסט ו-2 כדורי אדרונקס.אני מרגישה שיפור ניכר ביותר ביחס למצבי לפני שהתחלתי בטיפול.אבל עדיין זה ממש לא מספיק.אני לא עובדת,לא מבלה ו"תקועה" מאוד בחיים. אני צעירה יחסית -רק בת 21. האם מעבר לאפקסור -וביחוד האפקסור החדש XR יכול להועיל לי יותר? האם ישנן ,לפי התרשמותך, תרופות נוספות שניתן לשלב?טיפולים נוספים?(אני נמצאת בטיפול פסיכותרפי כבר כחצי שנה-ולהערכתי הוא לא כ"כ יעיל אבל אני ממשיכה בו ולא מתכוונת להפסיק) בתודה וסליחה על אורך הדברים-דפנה

לדפנה שלום, תחילה לתשובה הפשוטה יותר. ככלל אני מעדיף תרופה אחת ולא שילוב של תרופות, אז יודעים מה עזר ומי גורם לתופעות הלוואי. לכן אפקסור עדיף על השילוב שאת נוטלת. אבל המצב מעט יותר מסובך. אלו היית בתחילת הטיפול לא היה לי ספק שעדיף להתחיל באפקסור, כעת השאלה מעט שונה, האם להחליף את הטיפול, בכל טיפול חדש ישנו סיכון, ולמרות שהאפקסור היא תרופה מצויינת הרי אין בטחון שהיא מתאימה לך. כך שבכל החלפת טיפול יש סיכון וסיכוי אותם תצטרכי לשקול עם הרופא המטפל. לגבי הדברים הרבים שכתבת על עצמך. לדעתי הדבר החשוב ביותר שאת נמצאת בטיפול, את אינך משלימה עם המצב ועם הדברים המקשים עליך בחיים ופוגעים באיכות חייך ואת רוצה חיים יותר טוב. כאשר הרצון ישנו את תמצאי גם את הדרך. זהו הדבר החשוב ביותר וכל הכבוד לך על כך! יש לך יכולת ביטוי מצויינת וזו תכונה טובה. עם זאת כעת את מעט מבולבלת או שישנו לחץ של המחשבות. את מוזמנת כמובן להשאר בפורום ולשתף את החברים האחרים. דבר נוסף שבולט הוא הביקורת העצמית ועד כמה שאינך מרוצה מעצמך, במילים אחרות המצפון..... המצפון עושה את החיים ליותר קשים. לאט לאט את תלמדי לקבל את עצמך, למצוא את הדברים היפים שבך ולסלוח ולקבל את החסרונות, כך מתבגרים. אבל הדבר החשוב ביותר שאת בטיפול תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

כן,אני מבינה שקיים סיכוי שהאפקסור לא תתאים לי אבל היתרון הבולט נראה לי של האפקסור הוא שניתן להעלות בו עוד את המינון! נכון? כי את מינון הסרוקסט לא ניתן עוד להעלות,מעבר ל-40 מ"ג .ולגבי האדרונקס אני לא יודעת מה המינון המירבי(אשמח לדעת) אבל הוא לא נוגד חרדה.האפקסור עושה את שניהם בצורה טובה יותר בייחוד כמובן במינון שיתאים לי.מאיזה מינון אפקסור אני צריכה לדעתך להתחיל ,כדי שההתחלה לפחות תהיה שוות ערך מבחינה תרפויטית למה שנטלתי עד עכשיו?(כמובן שהשאלה תיאורטית בלבד ) מאוד מודה לך על עזרתך-דפנה