ד"ר הידש-שאלה

אני לא לוקחת שום תרופות.וכשאני מתמודדת בעצמי,אני חושבת שאני מרגישה יותר טוב מאשר עם תרופות.אם כי יש לי הרבה נפילות.מכל המצב של החרדה והאגרופוביה. השאלה שלי אבל תענה לי באמת בכנות.האם יש סיכוי שאי פעם זה יעבור לבד,אם נניח אני מרגישה שיפור.אם כי אני מתמודדת עם זה יום יום. אולי אגרופוביה זה דבר שלא עובר לעולם וברגע שפיתחת את זה ,אז לנצח תיהיה חולה? (ללא תרופות) ועוד שאלה קטנה:כשהלכתי לפסיכיאטר.הוא גם קבע שזה מצב של אי שקט.ואז זה היה באמת חמור.מה ההסבר למצב כזה של אי שקט? האם הגורם הוא משהו פיזי? משהו בעצבים? איך בן אדם עם שקט נפשי במשך רוב חייו הופך פתאם למצב של פחדנות ואי שקט שמתבטא כמעט בכל דבר? מה ההסבר הביולוגי לכך?

לשרונה שלום, אענה על השאלה השניה שהיא ביולוגית יותר. במצב רגיל רוב התהליכים בגוף ובמוח מווסתים את עצמם. כלומר אם יש חומר ברמה גבוהה יותר אז ישנו מנגנון אשר מחזיר לאיזון. למשל אם במאמץ גופני החומרים של מתח רמתם עולה, אז שהמאמץ מסתיים ישנם מנגנוני ויסות אשר מחזירים את ההורמונים הקשורים למאמץ (אדרנלין, סטרואידים וכדומה) לרמה תקינה. כלפי חוץ לחץ הדם יורד ומתאזן, הדופק הנשימה וכדומה. כאשר ישנו שיבוש במנגנוני האיזון אז ההורמונים ממשיכים להעלות ברמתם ללא יכולת או אפשרות לרדת ואין איזון בגוף או בנפש. הדבר דומה למערבולת כאשר החומר עצמו גורם להפרשה רבה יותר של החומר ושוב החמרה במצב וכך הלאה במקום להביא לרגיעה של המצב וחזרה לאיזון של מנוחה. כך שגם במצב של מנוחה קיים חוסר איזון. מבחינת מתח וחרדה הדברים דומים. כאשר גירוי גורם לחרדה המתח והכוננות עולה ואז הרגישות לכל איום גבוהה יותר (כמו שאנחנו רגישים לכל רעש כאשר הולכים בלילה), כאשר ישנו גירוי אשר מעורר את החרדה אז החרדה עולה ושוב הרגישות עולה שעלול להיות גירוי נוסף שיעורר חרדה, וכך המערבולת עובדת ללא יכולת לחזור למנוחה ושקט. האפשרות הטבעית היחידה לקטוע את המהלך הזה הוא הרפיה, כלומר הרפיה פועלת בדיוק הפוך לכל המנגנונים של מתח וחרדה, מה שעולה במתח יורד בזמן הרפיה. לכן לשאלתך באופן טבעי אני ממליץ על כל טכניקה של הרפיה, יוגה, מדיטציה, דימיון מודרך, שיטת סילבה או כל דבר אחר שאת מכירה. כמו כן מצבים של חרדה ודיכאון מטבעם חולפים ומוקלים עם השנים. התשובה יצאה מעט מסורבלת, אם משהו לא ברור אשמח להבהיר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, כתבת ש"כמו כן מצבים של חרדה ודיכאון מטבעם חולפים ומוקלים עם השנים" האם הדבר נכון גם לגבי דיסטימיה? אני אומנם פניתי לטיפול פסיכיאטרי רק לאחרונה, אבל בדיעבד אני סובלת מדיכאון שנים רבות (עם הפוגות לא ארוכות מידי פה ושם), והדיכאון רק הולך וגובר עם השנים. האם מה שאתה אומר בעצם הוא שהדיכאון יעבור במילא עם השנים, גם אם הוא אינו מטופל? מה שמחזיר אותי גם לשאלה ששאלתי לפני יומיים ולא ענית עליה - האם דיסטימיה בהכרח אומר טיפול (תרופתי) לכל החיים, או כפי שכתבת לשרונה "מצבים של חרדה ודיכאון מטבעם חולפים ומוקלים עם השנים"? ואם כבר שנתתי נודדת, אז עוד שאלה: קיבלתי כדורי שינה - זודורם, אך נראה כי הם משפיעים ל 4-5 שעות בלבד - היתכן? אני זקוקה לשינה רבה הרבה יותר מכך... תודה מראש על התשובות

מה תוכל לספר לי על שיטת סילבה ? ודימיון מודרך ? האם תוכל להפנות אותי למקורות מידע ברשת ? איך אוכל להשיג חומר רציני בנושא ?