לעזור או לא לעזור

דיון מתוך פורום  קשיים בתפקוד לימודי

12/02/2011 | 12:19 | מאת: ליאור

שלום. יש לנו בן עם קשיי למידה בחטיבה . הוא מקבל עזרה חיצונית במספר מקצועות ושומרים על רמתו שלא יכשל . לאחרונה התחלתי (לפעמים לבקשתו) לעזור לו בפיסיקה ומאז ציוניו ורמתו עלו . בשיחה שהיתה לנו כל המשפחה הבן התלונן עלי שהציונים שלו הם שלו ושאניח לו . האם להניח לו כי מהעבר גישה כזו הביאה אותו לציונים נכשלים במספר מקצועועות ? האם להמתין שהוא יבקש עזרה ? כי מהעבר הוא לא ביקש וזה ברוב המקרים היה ביוזמתנו ובמיוחד לאחר שנודע לנו מהעבר שלא הכין שעורים או לא יודע את החומר ואף נכשל במבחנים . האם להפסיק לבדוק את מה שהוא עושה ולהניח לו ליפול כי זו אחריותו ולא שלנו גם אם יש לו קשיי למידה ? הבעיה הקשה שגישתי שונה מגישתה של אישתי , היא עוזרת ובודק ודורשת ממנו לתקן את הטעויות על מנת של יכשל . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאור, מדבריך נשמע שאתה מתלבט כמה אחריות לתת לבנכם וכמה להתערב בלימודיו. אני מבינה שהוא מסכים להיעזר בך כשצריך, בין אם מבקש ובין אם אתה מציע והוא נענה, והוא יודע גם לבקש שיניחו לו. פערים בגישות חינוך בין בני זוג הם טבעיים ומובנים, אך בשל היותו בגיל ההתבגרות ודווקא משום שיש תקשורת במשפחה וניתן לשבת שליחה, אני מציעה שתחליטו קודם בינכם לבין עצמכם האם יש גישה ששניכם יכולים להסכים עליה, ואז שבו עם בינכם לשיחה, מתוך הבנה הדדית מולו שהוא סובל מקשיי למידה וזקוק לעזרה מסוימת. גישתי היא לתת כמה שיותר כבוד ואחריות לילדים כל עוד ישנו כבוד לדברים שחשובים לכם כהורים (חשוב ללמוד, לדוגמה). אפשר גם לשתף אותו בהתלבטות שלכם כמה אחריות לתת לו ולבקש ממנו להציע פתרון שיניח את דעתכם. אפשר גם לתת לו "תקופת ניסיון" בה הוא חופשי לבקש מכם כל עזרה שהיא ואתם מתעניינים בכלליות במצבו. מה דעתך? בברכה, גילי

מנהל פורום קשיים בתפקוד לימודי