דיכאון לאחר ניתוח ...
דיון מתוך פורום פסיכואונקולוגיה
שלום דוקטור .. לפני שנתיים במקרה לגמרי התגלה אצלי גידול דרגה 1 במוח שנקרא גליומה עברתי ניתוח והוציאו את זה אם עושים לזה כריתה מלאה אז יש סיכוי שלא יהיה חזרה של התהליך .. היום אני בגיל 35 ונשוי ומאז הניתוח אני כל יום בוכה על מה יהיה אם יחזור יש לי ילדות קטנות שלידם אני עושה כאילו הכל טוב ואיך שהם הולכות לישון ישר מתחיל לבכות לא רוצה לראות אנשים ותמיד מרגיש שעולה הבכי ... לוקח ציפרלקס שלא ממש עוזר אני תמיד חושב על זה אפילו שאני אוכל או עובד וישר מתחיל לבכות מרגיש שזה גדול ממני .. אין לי יותר שמחת חיים כל יום הולך לישון מקודם מאוד ... ומרגיש שאף אחד לא מבין אותי באמת
שלום אברהם, נראה כי עברה עליך תקופה לא פשוטה ומטלטלת. הביטחון בשלמות הגוף ובבריאות התערער. לא ציינת זאת במפורש אך אני משערת שאתה מתמודד עם תחושות אלה בינך לבין עצמך, בתחושת בדידות גדולה ובהרגשה שלא באמת מבינים ומרגישים את שעובר עליך. אני ממליצה בחום לשתף מישהו קרוב שאתה סומך עליו ומסוגל להכיל את פחדיך וחששותיך, או לחלופין למצוא איש מקצוע לעבד איתו את הדברים. בכל מקרה אל תשאר לבד עם המצוקה. הבדידות לפעמים קשה יותר מהכל. אם תרצה עזרה בבחירת איש מקצוע מתאים באזור מגוריך אתה מוזמן לפנות אלי במייל ואנסה לעזור [email protected] אורית .
מנהל פורום פסיכואונקולוגיה
