פעם קיבלתי בטעות אבחנה של דיפלופיה

בגלל ספיגה של רקמת שומן בארובת העין (וגם בעפעף) איבחנו אותי הרבה לא נכון ואני פוחדת כי יש לי חברה בת של רופא עיניים שלא מאמינה לי ומאמינה רק לכל מה שאמרו, וזה יכול לקרות גם אצל אנשים חשובים ומשמעותיים מבחינה רפואית

רואים שאת מאוד לחוצה..אני ראיתי שאלות אלו שלך גם בפורום עיניים כנראה שאת מודאגת מעצם העובדה שאלי אובחנת לא נכוון..מהשאלות שלך כאן הבחנתי שאכן אינך מצליחה להסביר את עצמך כראוי..מה הבעיה בדיוק?? איך זה התחיל ואיך זה עד היום?? לדעתי את צריכה להסביר את המקרה מההתחלה ועד הנקודה האחרונה שכך יהיה יותר קל להבין אותך..ואין צורך להילחץ הכל יהיה טוב. אם אני לא טועה כנראה שיש לך מין סוג של חרדה..כי את מתעניינת הרבה ועוכבת הרבה בפורומים. מקווה שעזרתי.. אם את רוצה עזרה או משהו תני לי את המייל שלך..ואגב..בת כמה את???

להסביר את המקרה מההתחלה עד הנקודה האחרונה זה ארוך מאוד ובאמת שאין לרופאים שיש להם בשבילי 10 דקות , או לחלקם, וגם לאנשים סתם, זמן לשמוע הכל וגם חלק כבר הדחקתי.וההודעות מגיעות לאימייל שלי מהפורום אז את יכולה לשלוח לי ככה תשובות.אני 25 שנים אחרי התאונה/פגיעה ואני כמעט בת 38. חוץ מזה המקרה שלי שייך גם לנוירולוגים וגם לרופאי עיניים וברוב המקרים אין שום חפיפה בין שניהם.בכל אופן בקופת חולים אין שום חפיפה בין שניהם ואין לרופא המשפחה שום קשר לשניהם.ודרך אגב, איך יצאו לך סימני שאלה הפוכים, ודרך אגב יש לך קשר לשפה הספרדית שיש בה סימני שאלה הפוכים?