תופעות ניתוק משונות

שלום, אני בת 18 מאז גיל ההתבגרות תמיד עברתי שינויים עם עצמי ביטחון, דימוי עצמי, וכו' אך תמיד ידעתי שאני בתהליך עם עצמי ובשלב מסויים ''אמצא'' את עצמי ואחייה עם עצמי בשקט. הלכתי מס' פעמים לפסיכולוגית ופסיכיאטר כאשר הייתי בת 16 בערך, כמו כן יש לציין שאובחנה אצלי הפרעת קשב וריכוז, אך גם לא לקחתי ריטלין כיוון שהרגשתי שזה לא משפיע עליי אף על פי שלא ניסיתי זמן רב...דיי נמנעתי מזה אך לא מצאו אצלי משהו מסויים ומעולם לא טופלתי תרופתית בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש הרגשות מוזורת של ניתוק שכזה וזה מלחיץ אותי מאוד! יש רגעים שאני ממש לא מרגישה לגבי עצמי או הסביבה וכשאני מדברת זה מוזר לי הדאגה המרכזית שאלייה אני חוטרת בכתיבה אלייך כאן- היא שנזכרתי שכשהייתי קטנה..אפילו כיתה ב' בערך אני זוכרת שלפמים איזה פעם בשלושה שבועות אפילו פעמיים בשבוע- למשך כמה שניות.. הייתי מרגישה ממש ניתוק מוזר כזה ואני ממש זוכרת איך הייתי עוצרת לכמה שניות וזה היה עובר זה לא נבע מלחץ או חרדה כמו שלפעמים אומרים כיוון שאני זוכרת שזה פשוט היה מגיע...בכל דבר שעשיתי.. והמשיך אחרי שנים הרבה זה.. ובגלל זה אני מפחדת, אולי זה כאילו ''נתקע'' הפסיכיאטר אמר ''אם הייתה בעייה ניורולוגית היינו יודעים'' אבל אף פעם לא דיברתי על זה עם מישהו, אף פעם אלא אמרתי כלום זה משהו שאפשר לאבחן??? אני לפעמים מפחדת שעשיתי טעות שלא דיברתי על זה עם אף אחד כי עכשיו זה נתקע ואין אפשרות לצאת מזה מה לעשות??? העובדה שאני נזכרת בכך שהיו לי את השניות האלו לפעמים עוד מילדותי רק מונעת ממני לעזור לעצמי ולהמשיך רגיל כי אני כל הזמן חושבת אולי משהו לא בסדר אצלי

זה נשמע לי כתסמינים נפשיים ולא נוירולוגים עד כמה שאפשר לשפוט ממה שאת כותבת