בולמיה אצל אחי
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
גילי שלום, לאחר התלבטויות החלטתי לשלוח אלייך את הבעיה שמעסיקה אותי זה לא מעט זמן. אחי (כבן 27) כנראה כבר קרוב לשנתיים סובל מהפרעת אכילה מסוג בולמיה. אני אומר כנראה משום שהוא לא מתגורר בבית וגם מכחיש בכל תוקף, כך שקשה מאוד לדעת בוודאות אך לאחרונה החלה הדרדרות במצבו (לאחר שחזר הבייתה) וסימפטומים כגון: אכילה ללא היכר, "בריחה" ישר אחרי ארוחה ועצבנות הפכו להיות יומיומיים. אפילו האצבע כבר נהייתה נפוחה וחבולה. שאלתי היא: איך נגשים אליו מבלי ליצור אנטי? הוא ילד מופנם ונוטה לברוח כשמלחיצים אותו. מצד שני, הרצון שלי ושלנו כמשפחה לעזור לו מחייבים לפעול ומהר. אשמח לעצתך. תודה רבה אלה
היי אלה חשוב לי להגיד שאין דרך "נכונה" שאני מצטטת מתוך מחקר או סטטיסטיקה אלא מתוך מחשבה שלי. אז ככה. בולימיה היא לרוב תוצאה של סבל, והיא גם גורם סבל. סביר שאחיך נמצא במצוקה רגשית. אולי ניתן לנסות לגייס אותו לקבל עזרה בנוגע למצב הרוח שלו, מבלי להזכיר את הבולימיה. אם לא סביר שיסכים, ניתן אולי לקבוע בעצמך או עם ההורים פגישה עם יועץ משפחתי ולנסות להזמינו לאחר מכן מתוך אמירה שאתם רוצים לדבר על משהו שמעסיק אתכם. אפשרות נוספת היא לכתוב לו מכתב מנוסח ועדין שמתאר את האהבה והאכפתיות שלך אליו, וגם את הדאגה והרצון להושיט יד. מקווה שמשהו מאלה יכול לתת לך קצה חוט. עדכני מה חשבת. גילי
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
