משהו אחרון
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
הי גילי, קודם כל תודה על מה שכתבת לי על ההודעה האחרונה.. רציתי לבקש ממך עזרה,ככל הנראה האשפוז יהיה כבר בשבוע הבא.. יש לי אח בן 13, והייתי מאוד רוצה לספר לו בעצמי על האשפוז ועל הבעיה.. נראה לי בטוח שהוא יודע שקורה משהו, כי בכל זאת זה משפיע על כל הבית. אני פשוט מפחדת שהשיחה הזאת תהיה לו טראומטית באיזשהו אופן ותחרט אצלו כמשהו רע... אז רציתי לדעת, עד כמה כדאי לי לספר לו ואיך להגיד, ועד כמה באמת להיכנס לעומק העניין. אם בכלל.. ואיך להרגיע אותו שלא ייפחד... תודה רבה :)
היי. הייתי מציעה שהשיחה תתקיים בנוכחות הורייך או לאחר התייעצות אתם, וניתן לשים דגש בשיחה על מה שתפיקי מהאשפוז ועל הדברים הטובים שתקבלי בו (יהיו שם אנשים שילמדו אותי לאכול בצורה יותר בריאה, חוגים ופעילויות שיעזרו לי לשפר את מצב הרוח שלי). את יכולה להגיד באופן כללי שבתקופה האחרונה לא הרגשת כל כך טוב והיית קצת עצובה, ושאת נוסעת למקום שהוא כמו חופש עם אנשים טובים שיכולים לתת לך עזרה וכוח להתחיל דרך חדשה. אני חושבת שאם תציגי את הדברים כבחירה שלך במשהו שהוא טוב עבורך, סביר שאחיך לא יבהל ואולי אף יקח מזה דוגמא לכך שאדם צריך לקחת אחריות על חייו ולמצוא את הפתרונות שיקדמו אותו. שיהיה הרבה הרבה בהצלחה. עדכני איך הולך לך.
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
